לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

meine Geschichte uber tokio hotel


סיפורי טוקיו הוטל, נו למה אתם מחכים תתחילו לקרוא!

Avatarכינוי: 

בת: 30

ICQ: 493091135 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2010

פרק 19


שבת שלום לכל הבנות (:

אני יודעת שלא עידכנתי מלא זמן וזה מכיוון שאני בעומס מטורף !

הייתי לי כבר חצי בגרות שהייתי צריכה לחרוש אליה ויש לי עוד 3 וחצי בגרויות ללמוד אליהן.

לכן סיום הפרק התעכב, אך ברגע זה סיימתי אותו וישר אני מעלה לפה D :

אז שיהיה לכולכן חג שמח ומי שתהיה יום ראשון בסנטר ותרצה לראות אותי אז שתוסיף :

493091135 - אייסי

[email protected] - מסן

 

אז חפרתי מספיק , הנה הפרק :

 

"טוב מה נהינו ריגשי?" עצר אותנו טום "מה אתה מקנא?" שאלתי אותו בצחוק "בואי נגיד ככה" הוא החל לומר בטון נעלב "שאם אני רוצה אני משיג חיבוק מכל בת שיש, ויותר" הוא הרים והוריד את גבותיו ואני צחקתי "טוב נו תביא חיבוק יחתיכת שמן!"אמרתי והוא חיבק אותי "פשש אין שומן יותר" אמרתי וגוסטב וגיאורג צחקו , זו היתה בדיחה של שלושיתנו "מה אתם צוחקים?" טום שאל בחוסר הבנה "עזוב " ענה לו גוסטב "עזבתי" ענה לו טום "בואנה ממש נהיית ג'ון בריון, אה טומי?" שאלתי ונתתי לו אגרוף שהעיף אותו אחורה "זה תמיד עובד"אמרתי וחייכתי "האאי זה לא פייר" החל טום לגונן על עצמו "לא הייתי מוכן" "כן כן תירוצים תירוצים שמענו עלייך" אמרתי והוצאתי לו לשון והוא הוציא לי לשון בחזרה. "טוב אז מה אני שמעתי?" אמרתי לפתע "מה שמעת?" שאלו הארבעה ביחד , הם החליפו מבטים מופתעים ביניהם ושתקו "נו אז מה שמעת?" שאל גוסטב בהסתקרנות קלה "תרגעו מה נלחצתם? " שאלתי "לא לחוצים, מתעניינים" ענה טום "אוה זה טוב" עניתי "מאוד" אמר ביל שמאז החיבוק שלנו לא פצה את פיו "סתם היו שמועות שגוסטב יוצא עם קרלי ההיא " אמרתי "מה?" שאלו ארבעת הבנים ביחד "גוסטב למה אתה לא מספר לנו דברים כאלה?" שאל גיאורג "רק על היציאות שלך אתה מדבר איתנו, אבל קרלי?" אמר גיאורג וגוסטב הביט בו בשוק "לא !" הוא אמר לפתע "מה לא?" שאלתי "אייכ נראה לך שאני יוצא איתה?" הוא שאל אותי מזועזע "לא יודעת.." אמרתי בקול מהסס "אולי בגלל זה שאלתי?" ונתתי בו מבט של תחשוב קצת "טוב אז קיצר ממש לא היא מגעילה אותי" הוא אמר "והיא גם יותר גבוהה ממני אז זה לא הולך " הוא הוסיף לאחר שניה. "עזבי יש לו סטייה שהבן חייב להיות גבוה מהבת" אמר טום "ומה רע בזה?" שאלתי "גם אני חושבת ככה" הוספתי כבדרך אגב "לא אמרתי שרע" הוא ענה "זה פשוט מיושן.." היתה שתיקה קצרה עד שהתחלנו לשמוע רטט של פלאפון. "אוקי של מי זה?" שאל ביל "אם היינו יודעים לא היינו מחפשים, דאאא" ענה לו תאומו וביל בתגובה גלגל את עיניו "מצאתי !" נשמעה קריאה מהעבר השני של החדר , הסתובבתי לראות מי מצא את הפלאפון הסורר . "יופי גיאורג" אמר גוסטב "ככה אתה שומר על הפלאפון שלך?" הוא הרים את הפלאפון שהיה זרוק מתחת לארון באמבטיה "סליחה אמא" ענה לא גיאורג וגוסטב התעלם "דקה אני חוזר" אמר גיאורג ויצא מן החדר "אווו" אמרו שלושת הבנים "מה אווו?" שאלתי "בטח חברה שלו התקשרה אליו" אמר גוסטב "אווה" עניתי והם חייכו. "טוב" אמרתי לפתע "אני צריכה ללכת הביתה" התחלתי להתארגן ליציאה "מה הביתה?" שאל ביל "עד שאנחנו רואים אותך?" "כן" אמר טום "בואי תשני פה איתנו" אמר גוסטב ואני לא ידעתי מה לומר על זה "את תמיד יכולה לישון איתי" אמר טום וחייך את החיוך המדהים שלו ואני בתגובה חייכתי חזרה "נו טוב למה לא..." אמרתי להם "כמו פעם" אמר ביל והיה אפשר לראות עליו שהוא מאושר "אכן כן" אמרתי ולאחר שניה קיבלתי כרית בפנים. "מי עשה את זה?" שאלתי נדהמת , אף אחד לא ענה "אהה אתם ככה?" שאלתי "רק תזכרו במה שקרה בקרב הכריות האחרון שלנו" הזכרתי להם וחייכתי חיוך שטני, הם התסכלו אחד על השני ושתקו ואני ניצלתי את הרגע והטחתי לכל אחד מהשלושה כרית בפרצוף "מתקפת פתע אהה?" אמר גוסטב ולאחר שניה הרגשתי כריות מוטחות עליי מאחורה הסתובבתי וראיתי את ביל וטום מרביצים לי עם כריות "פעולות הסחה גוסטי? אכזבה" אמרתי לו והוא חייך. המשכנו בקרב ולפתע היתה דפיקה בדלת , טום שהיה הכי קרוב אליה פתח אותה וגיאורג עמד בפתח "אה ברגע שאני יוצא מהדלת אתם מתחילים לריב?" הוא שאל "סליחה אדוני הביביסיטר" אמר לו גוסטב וידע שזה יעצבן אותו "אהאה נורא מצחיק" הוא אמר וזרק על גוסטב כרית גוסטב החזיר לו והם החלו לריב ביניהם ולצעוק אחד על השני דברים כמו "חזיר יבלות מכוער" או "ינשוף שמן" ודברים שלא נעים לי לרשום ובינתיים ביל, טום ואני עמדנו בצד והסתכלנו עליהם בשוק מוחלט. לפעמים החלפנו מבטים אבל המשכנו לשתוק עד שלפתע ביל פלט נחרת צחוק ולאחר שניה טום ואני הצטרפנו לצחוקו. באותו הרגע גוסטב וגיאורג הפסיקו לריב והסתכלו עלינו במבט של WTF ? לאחר מכן הם הסתכלו אחד על השני ואז החלו לזרוק עלינו כריות. חמישתנו התחלנו לריב ולזרוק כריות עד שלפתע היה טלפון "תפסיקו רגע !" קרא טום וכולנו הפסקנו "הלו?" הוא ענה "מה?" והיתה שתיקה קצרה "אוקי תודה ביי" הוא אמר וניתק. טום התקרב אלינו והסתכל עלינו כשמבט חתום על פניו . "טום הכל בסדר?" שאל ביל בחשש "כן.." החל טום לומר בהיסוס "רק ש.." הוא אמר ונעצר "רק שמה?" שאל גוסטב שבחל לאבד את סבלנותו "רק שעשינו הרבה רעש והלכו והתלוננו עלינו בקבלה" טום אמר וצחק "איזה דביל אתה !" אמרתי "חשבתי שקרה משהו , מטומטם שכמוך !" התקרבתי אליו ודחפתי אותו. ובאותו זמן גוסטב גיאורג וביל צחקו. "מה אתם צוחקים?" שאלתי בחוסר הבנה "ממך" ענה גיאורג בפשטות "מה עשיתי?" שוב שאלתי בחוסר הבנה "הפולניות שלך" הסביר ביל "אההה עכשיו הבנתי" אמרתי ולאחר שניה כ"שירד לי האסימון" אמרתי "האאאאי מה אתם צוחקים על הפולניות שלי?"הרמתי את האף "חצופים" הוספתי לאחר רגע. ארבעת הבנים הסתכלו עלי כאילו נפלתי מן הירח ולא יכולתי להתאפק יותר והתחלתי לצחוק. "מה לקחתם אותי קשה?" שאלתי  , הם הסתכלו עליי ללא תגובה "אווף בואו פשוט נראה סרט אוקי?" שאלתי "כן בואו" אמר טום ששמח להיחלץ מהסיטואציה המביכה אליה חמישתנו נקלענו. "טוב איזה סרטים מעניינים יש לכם? " שאלתי וטום בא לענות "חוץ מפורנו" הוספתי לפני שיפרט לי את השמות של סרטי הפורנו האהובים עליו כמו שעשה לי בעבר

ת.פלאשבק

 

"אז זה רק שנינו אה פז?" ספק שאל ספק אמר לי טום לאחר ששלושת הבנים יצאו מהחדר "ככה זה נראה" עניתי לו "אז מה בא לך לעשות?" שאל טום בחיוך והתיישב על המיטה "בוא נראה סרט" אמרתי ושמחתי לראות את החיוך החרמני שלו יורד מפניו "איזה סרטים יש לך?" שאלתי והוא הלך להביא את התיק עם הסרטים שלו. "יש כאן הרבה סרטים" הוא אמר ויישב לידי על המיטה ויכולתי להרגיש את לחיי מאדימות לרגע "מצאתי את עשרת הסרטים שאני הכי אוהב" הוא אמר לאחר חיפוש מעמיק בתוך התיק "אז אני אגיד לך את השמות ואת תבחרי איזה סרט בא לך, אוקי? " הוא שאל "אוקי" עניתי.

"טוב אז יש את "משחקים בחדר השירותים" זה מקום עשירי " הוא אמר והמשיך "יש את "חכמה בלילה" שזה מקום תשיעי" הוא אמר והיה לי מוזר שלבינתיים לא הכרתי אף סרט "מקום שמיני "אני את והיא" הוא אמר "רגע זה לא אני אתה והוא? " שאלתי "לא זה אחר" הוא ענה "מקום שביעי "גמאני אוהבת את זה חזק" הוא חייך ופה התחלתי לחשוב שמשהו פה לא בסדר "מקום שישי "סקס והעיר האחורית" לא זה לא סקס והעיר הגדולה" הוא מיהר להוסיף לפני שאני אתקן אותו "ועכשיו הגענו לחצי הגמר" טום אמר בקול של שופט "אז במקום החמישי יש "משחקים מסוכנים" ובמקום הרביעי יש את "הסיבוב האחרון" ובמקום השלישי יש את "סקס און דה ביץ'" במקום השני "מה הזיון שלי ?" והמקום הראשון והאהוב עליי ביותר הוא "משחקים בחושך"" הוא הסתכל עלי ואני לא הבנתי מה קורה פה "טום מה אלה הסרטים הללו?" שאלתי בחשש "סרטים יפים, למה?" הוא שאל וחייך "סתם.." עניתי והתחלתי להבין שמשהו לא בסדר וטום הסתכל עליי ושיחק עם הסיידליפ שלו "טום זה לא במקרה.." שאלתי "לא מה?" הוא שאל ונהיה רציני "איייכ טום זה פורנו?" שאלתי בשוק "עד שקלטת !" הוא אמר "מה השם "מה הזיון שלי?" אומר לך?" הוא שאל וצחק "יווו טום איכ !" אמרתי ודחפתי אותו ולאחר מכן הוא החל לצחוק ולא יכולתי שלא להסחף ביחד איתו...

ס.פלאשבק

 

"אה אוף, חבל" טום אמר "כי יש לי כמה חדשים" "אני אוותר" עניתי לו "בואו נראה "סקס והעיר הגדולה" אמר ביל וכולנו הסתכלנו עליו "מה אתם מסתכלים?" הוא שאל והלך צעד אחורה "מה אתה נבהל?" שאלתי אותו "לא יודעת מה איתם אבל מבחינתי זה אחלה רעיון" אמרתי לו "ובגלל שאני הבת היחידה" התחלתי לומר "רגע, אני לא הבת היחידה אבל שיהיה" הוספתי וארבעת הבנים מלמלו דברים בסגנון של מצחיק מאוד "אז קיצר אני מחליטה מה רואים ואנחנו רואים "סקס והעיר הגדולה" אמרתי וחייכתי "שיהיה.." אמר גיאורג "לי לא אכפת" אמר גוסטב "ביל תשתדל לא לבכות, טוב?" אמר טום והחל לחפש את הדיסק של הסרט "מצחיק מאוד" ענה לו תאומו וגילגל את עינייו. טום שם את הסרט והתחלנו לראות אותו עד ש...

מקווה שאהבתן 3 >

נכתב על ידי , 26/3/2010 17:58  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 18 (:


אעעעעעעעעעעה פרק 18 XD

 

כפי שאתן זוכרות, לפחות אני מקווה שאתן זוכרות פז חזרה לישראל.

בואו תראו מה קורה עכשיו בישראל (:

 

עכשיו, אני אקפוץ לחודש לאחר החזרה שלי לישראל.

התרגלתי לחיים שהיו לי אך הם עדיין השתנו , בעיקר בלימודים ובחיי החברה שלי.

לא יכולתי לנסוע לת"א שאני כ"כ אוהבת מכיוון שאנשים היו מזהים אותי.

אה, כמעט שכחתי "רק מה שאתה יכול" הגיע למקום הראשון של המצעד של FM100

כ"כ התרגשתי כשזה קרה !

בתקופת השהות שלי בניו יורק לא למדתי בביה"ס לכן כשחזרתי ללמוד היה לי חור עצום בהשכלה והייתי צריכה לקחת המון מורים פרטיים כך שלא נשאר לי זמן לטפח את חיי החברה שלי והם רק הדרדרו והדרדרו ואני חשבתי כבר על החזרה לניו יורק ועל המשך העבודה על האלבום שלי.

במשך כל החודש הזה חשבתי הרבה על ט"ה, לפני שהייתי הולכת לישון הייתי נזכרת בנו ובכל השטויות שעשינו בנוסף נזכרתי גם ב"מסיבה" של טום והחלתי לצחוק.

הם הכירו אותי כ"כ טוב והיה לי כ"כ טוב איתם אך לכל דבר טוב יש סוף.

לאחר שבועיים בישראל ראיתי מודעה ובה נאמר ש "welcome to humanoid city" מגיע גם לישראל וחשבתי לעצמי שאני מוכרחה ללכת ולראות אותם הם כ"כ השתנו מאז הפעם האחרונה שראיתי אותם, במיוחד ביל שהתמסחר ונהייה סוג של דוגמן.

היום של ההופעה הגיע וההתרגשות החלה לדגדג בבטני, במשך היום היא רק גדלה וגדלה וכאשר הגעתי להיכל נוקיה הרגשתי שאני מסוגלת להתפוצץ . בזכות הפרוטקציות שלי בתור ה"סלבית החדשה של ישראל" – מצוטט מגיא פינס, לא הייתי צריכה לחכות בתור ונכנסתי כ -10 דקות לפני פתיחת השערים ובחינם , התיישבתי בשורה הראשונה באמצע ולאט לאט האולם החל להתמלא זה היה פשוט מדהים לראות את כמות המעריצים והאהבה ששרה באותו האולם. לאחר רבע שעה של המתנה החל להתנהג הרמיקס של world behind my wall  וכל המעריצות החלו לצרוח ואני מודה גם אני צעקתי.

הבמה היתה מוחשכת ולאט לאט החלה להתבהר, קודם הראו את גוסטב יושב מאחורה ומתופף לאחר מכן הראו את טום מנגן בגיטרה החשמלית שלו בצד ימין של הבמה ומפלרטט עם כל הבנות באולם, באותו הזמן הראו את גיאורג שניגן בבס שלו ונופף בשערו ולא יכולתי שלא לחייך למראה האנשים המוכרים הללו. לאחר שניות ספורות שמענו רעש של אופנוע ומי אם לא ביל נכנס אל הבמה עם תלבושת שדומה לשואב אבק מנצנץ, אך למרות הכל הוא נראה חמוד אני חייבת לציין (: .

הם החלו לנגן את noise וביל בחן את הקהל ונעצר עליי, הוא החל לשיר ולא הוריד את מבטו ממני לאורך כל השיר אפילו המעריצות החלו לשים לב לכך והסתכלו אל השורה הראשונה כדי לנסות לאתר את מקור ההתעניינות הרבה של ביל, הילדות שישבו מצדדי זיהו אותי והחלו לצעוק "זו פז , זו פז !" ביל לא ידע מה לעשות לכן הזמין אותי לעלות לבמה איתו ושרנו ביחד את dogs unleashed  , ההופעה הזו היתה מורטת עצבים ומלחיצה, קודם כל מכיוון שזו היתה ההופעה הראשונה שלי בישראל, בנוסף זו היתה הופעה של ט"ה וגם אם אני לא טועה אני אמורה לכעוס עליהם על כך שהם היו כאלה מגעילים ! בסוף השיר התחבקנו וביל אמר לי בשקט "אני מצטער, אנחנו חייבים לדבר" ואני מההלם לא ידעתי מה להגיד לכן רק אמרתי "שיהיה" וירדתי מהבמה. עברתי ליד טום והוא הגניב לי חיוך, לא יכולתי לחייך לו בחזרה לכן המשכתי ללכת כאילו שלא שמתי לב לכך.ההופעה נגמרה ואני חייבת לציין שהיא היתה מדהימה אבל אני לא רושמת פה כדי להלל את ההופעה של ט"ה בואו נתקדם בסיפור.

הגיע רגע חלוקת החתימות, מן הסתם שלא ממש רציתי חתימה שלהם לכן עמדתי בצד ולא ניגשתי אליהם. "אז מה את באה לפה הרבה?" שמעתי מישהו מאחורי, הסתובבתי וזה היה טום "פעם ב.. אתה יודע"  עניתי לו וניסיתי להסוות את ההתרגשות של הפגישה המחודשת שלנו. "שמעי אנחנו חייבים לדבר..." הוא החל לומר ואני עצרתי אותו "זה בסדר, אתם לא חייבים לי כלום היה טוב וטוב שהיה" כתגובה לדברי הוא עשה פרצוף ואמר "לא ! זה בכלל לא נכון" "אז מה קרה?" שאלתי וחשבתי לעצמי שאולי באמת יש סיבה להתנהגות שלהם. "זה לא לפה, תחזרי איתנו למלון ונדבר שם" הוא אמר "בסדר" עניתי לו והוא בתגובה חייך ואמר "התגעגעתי אליך" לא ידעתי מה לומר לו כי גם אני התגעגעתי אליו ולא ידעתי אם הוא באמת התגעגע או סתם אמר לכן חייכתי והלכתי משם.

לאחר 45 דקות החתימות הסתיימו ואנחנו נסענו במכונית מוסוות אל המלון, במשך כל הנסיעה אף אחד לא דיבר ומידי פעם הגנבנו מבטים נבוכים זה אל זה. הגענו אל חניון המלון ושם לקחנו את המעלית כדי שלא יראו אותם ובמיוחד לא יראו אותי איתם.

הגענו לקומה 10 והלכנו בשקט "טוב לאיזה חדר הולכים?" שאל ביל "בואו אלי" ענה גוסטב והלכנו בעקבותיו לחדר מספר 108 .

"ואוו אתה שומר על החדר שלך ממש טוב" אמר טום תוך כדי סריקה "הייתי בחדר בדיוק 10 דקות והוא נראה כמו מזבלה" "אני לא מתפלא" אמר לו ביל ואני רק עמדתי בכניסה לחדר ושתקתי.

ארבעת הבנים הסתכלו עלי ושתקו. עמדו ככה לפחות דקה עד ששברתי את השתיקה ואמרתי "הזמנתם אותי כדי שנשתוק ביחד? כי את זה אני יכולה לעשות לבד" "לא איבדת את הציניות שלך , אה?"  אמר גיאורג וחייך חיוך קטן "לא ממש " עניתי לו "טוב מה נעמדת , בואי שבי" אמר גוסטב כבר שכחתי כמה שהוא חמוד ועשיתי כדבריו והתיישבתי על הכסא, שילבתי את ידיי וחיכיתי להסברים.

"טוב" אמר טום והבטתי בפניו בשתיקה "את בטח כעסת עלינו מאוד .." "ובצדק" הוסיף גוסטב "אממ כן תודה אחי" אמר טום לגוסטב ונתן בו מבט די מרתיע "אני יודע שזה נראה ממש לא טוב, כל העזיבה שלנו בלי שום הודעה מוקדמת , כל ניתוק הקשר הזה אבל באמת שאפשר להסביר את הכל" אמר טום וחיכה לתגובה כלשהי מצידי "נו וההסבר הוא..." אמרתי וגילגלתי את עיניי "טוב תפסיקי להיות כ"כ נחמדה" אמר לי טום והמשיך "תראי, דיוויד העיר אותנו מוקדם בבוקר ואמר שאנחנו חייבים לעזוב את ניו יורק ולחזור בחזרה להמבורג. הוא אמר לנו לעשות את זה במהירות המירבית והוא לא נתן לנו להיפרד ממך ואנחנו, אני בכל אופן הרגשתי עם זה כ"כ רע ולכן לאחר שנירגע הבלאגן רציתי להתקשר אלייך אך הפלאפון שלי נגנב, ולא רק שלי אלא גם של כל השאר.

אני יודע שזה לא סיפור ממש נורמאלי ואני אבין אם לא תאמיני ולא תסלחי לנו." הבטתי בטום ולאחריו מבטי נדד אל שלושת האחרים והדבר היחיד שיכולתי לעשות היה לחייך. "זה סימן טוב?" שאל גיאורג "כן, זה סימן טוב" עניתי לו ולאחר שניה התחלנו לצחוק והרגשתי שהתקופה הטובה חוזרת אליי סוף כל סוף. "אה כמעט שכחתי להגיש לך" אמר ביל באמצע הצחוק ופניו נהיו רציניים "הקליפ שלך פשוט מדהים!" הוא אמר וחייך ולא יכולתי שלא לחבק אותו. "התגעגעתי אלייך" הוא לחש לי "גם אני אלייך" לחשתי לו בחזרה...

 

בבקשה תגובות 3 >

נכתב על ידי , 3/3/2010 23:06  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





5,285
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , אהבה למוזיקה , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlove and death - סיפור טוקיו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על love and death - סיפור טוקיו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)