אתם עוברים תקופה קשה מאוד ותמיד נדמה לחלק היפה של האוכלוסייה שהם יכולים להזדהות במשהו.

לתת מאות אנשי חמא"ס בתקווה שאולי הם גם יהיו נחמדים ויתנו לנו חייל אחד, ואני בעל שיחזור הביתה בכל מחיר פרט למחיר האשליה, אבל אל תשכחו הם היו בשבי הם יודעים מה זה! הם יודעים מה זה חוסר גם להם לקחו זכרונות וילדים.

קולות הרגיעה כבר נמאסו עלי, נמאס לי לחתוף סטירות על ימין ועל שמאל ובתמורה להתנצל ולפרק עוד ישוב קהילתי לא חוקי.

8 שנים של ניסיונות, עיר דרומית שוקקת אחת שהפכה לעיר רפאים, שבוי אחד שמרוב הסכמים כושלים אולי כבר איבד תקווה.

נראה אתכם יפי הנפש התל אביבים מוותרים, לא על הבית כמו תושבי גוש קטיף שחיים היום בקראווילות, מחפשים עבודה, שוטלים מחדש את עץ האלון שניטע לראשונה עם הולדת בנם הבכור.

אתם לא מסוגלים לוותר אפילו על החנייה, במיוחד אם היא רשומה בטאבו.

הגיע הזמן לגבות מחיר על אי השקט, על הפגיעות ברכוש, על הפגיעות באדם.

אני יודע שהמחיר כבד מנשוא, אבל הוא יתן לנו אורך נשימה לבצע כל שטות חדשה שיעלו מוחותיהם הקודרים של יפי הנפש למען אוכלוסיה שאם רק הייתה יכולה הייתה תוקפת גם את אקירוב!