הפחד הגדול היה לשקוע
אט אט בזרימה מתונה נשאבתי לתוך השגרה
ולפתע מצאתי עצמי רצה במרוץ העכברים
מהו מרוץ העכברים ?
אספר לכם עליו: מרוץ העכברים הוא האווביס , המובן מאליו, המסלול שטמוע בנו,מצופה מאיתנו ובסוף של דבר-אנו צופים לו
צבא-מועדפת-טיול-לימודים-עבודה
אני זוכרת עצמי צוחקת מהצד על אלו שממהרים
אבל מה עם תואר? לך תלמד, אמא ואבא יהיו מרוצים
ומה עם חתונה? המשפחה תזרוק הערות לחץ
ומה עם ילד, משפחה? בחייך ,כבר הגעת עד כאן , לא תעניק לאמוש איזה נכד?
הכל בריצה אחר ... אחר מה בעצם ?
ממהרים לסיים יב' , ממהרים לסיים את חובת השירות כי עד מתי והטבלת יאוש כבר נקרעת מהקיר,ממהרים לסימן ווי על החצי שנה מועדפת כי היא מועקה רצינית ואנחנו סה"כ רוצים את הכסף , נטייל? אולי תאילנד? כולם טסים לתאילנד, נתחיל תואר במנהל כי אין לי מושג מה הכיוון שלי בחיים אז שיהיה משהו כללי, נתחתן וילדים והמרוץ הופך לחייהם
רגע אחד עצרו , הסתכלו על חייכם
מה אתם באמת רוצים שיקרה
מה אתם תמיד חלמתם לעשות ?
עצרו! ותענו לי !
אני חלמתי לטייל בכל העולם
המטרה הנעלה שלי היא פשוט מאד- אושר
אני רוצה להכיר תרבויות אחרות
לטעום , לשמוע ולראות
ולפתע , כבר אין זמן לחלומות גדולים
כי החיים מחייבים לרוץ
אך ברגע שמתבוננים
ומבינים
נאלצים לקחת החלטה
אני בוחרת להוריד את הרגל מהגז
ואני בוחרת כבר עכשיו - להיות מאושרת
ללא הגבלה.
ההחלטה שלי היא לא להשתתף במרוץ הזה
ההחלטה שלי היא לקחת כל דבר בעתו לאחר מיצוי תחושת הסיפוק
ואז לעבור לנקסט לבל
והנקסט לבל שלי לא בהכרח יהיה הרצוי בעיני הכלל
אך הוא יהיה הרצוי מבחינתי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
