הלב נקרע, נשבר לרסיסים
כ א ב .
ילדות שלי
תמימות
טהורות
מלאות בשמחת חיים פשוטה.
לא מבינות
למה אבא ואמא עצובים כל כך.
למה לסבא תלויות דמעות בעיניים
וסבתא מאופקת ככה
והן צוחקות
מלאות חיים
בזמן שאנחנו הגדולים
מרוסקים
פצועים
נאחזים זה בזה
הנקמה בוערת!
והבטן שלי,
ההמשך הזה שבועט בפנים
ושוב מזכיר לי
כמו אז,
כמה כח יש בחיים האלה
בהמשכיות הזו
של עמ"י
בתפילה
שנצליח להתמודד עם הכאב הנוראי הזה
לקום על הרגליים האחוריות,
להכות במרצחים המנוולים
כמו שצריך!
"בלי לדפוק חשבון"
ונמשיך להיות מאוחדים כמו שהיינו בשבועיים האחרונים
כי כאן נמצא הכח שלנו.
ושנשמע כבר בשורות טובות בע"ה!
כי די.