איי רותי, רותי.
כל דבר מזכיר לי אותך
והפצע עוד טרי כל כך.
אני מקווה שטוב לך שם בשמים,
שמתחברים לך שם דברים ואת מבינה תהליכים שקרו,
את כל המהמורות שעברת בדרך
בחייך הקצרים,
הפשוטים.
שעכשיו את מבינה שכל מה שעברת בדרך
היה בעצם טוב.
כי תאמיני לי שפה,
בארץ
גם אנחנו וגם המשפחה היקרה שלך
אנחנו לא מבינים.
נשארנו עם הרבה סימני שאלה,
עם המון כעס על ההתנהלות של ביה"ח,
ובדיעבד
בעיניים הפשוטות שלנו
כל המוות שלך היה מיותר וסתמי.
ועכשיו י' לבד,
וש' כל כך עצובה וכועסת...
מי ישמור עליהם?
מי ידאג להם עכשיו
כשהלכת?
וקשה לי להפסיק לבכות,
קשה.
בכל פעם שאני חושבת עלייך
הדמעות מציפות
והמחשבות עלייך לא נותנות מנוח.
אני רק מקווה שטוב לך שם למעלה
שטוב.
ושתשלחי לכולנו כוחות להתגבר
ולזכור אותך ככה,
עם לב ענק
שיש בו מקום
לכולם.