ללא שם

כל פעם שמגיעה הודעה ממנו

-אני ישר רצה להסתכל.

כל פעם שאני עונה לו

-אני חושבת יותר מדי זמן מה לכתוב.

כל חיבוק שלו

-מעלה לי עוד חיוך ילדותי על הפנים.

אבל אני לא אוהבת אותו.

ובטח מי שקורא את זה יגיד שכן.

אבל אני לא.

אני יודעת שלא.

בעצם..

אולי כן?

אולי אני מכחישה כי אני יודעת שלא יקרה בנינו שום דבר?

אני חושבת עליו יותר מדי.

ובגלל זה אני מפסיקה כאן.

הווו אני כל כךך 'בת-טיפשעשרה-ממוצעת' =_="