והינה שוב אני יושבת כאן.
סוף סוף שכנעתי את עצמי לילמוד מתמטיקה ונזכרתי שזה בעצם המקצוע הכי אהוב עליי!
כמה מוזר...
לא יודעת איך אבל אני מסוגלת לשבת על תרגילים במשך שעות על גבי שעות ולהרגיש סוג של אדרנלין בגוף ומרץ להמשיך לפתור תרגילים במתמטיקה עוד ועוד.
כאילו מה כבר נישאר לעשות בחופש?
כשיש עוד חודש בגרויות?!
קורה קורה.. אבל יותר טוב מאוחר מאשר אף פעם.. סוף סוף התעוררתי והבנתי שיש עוד מאת בגרויות. וללמוד זה לא כל כך נורא!
ויש גם את הפתגם יותר טוב מוקדם מאשר מאוחר (נראה לי). אז על הפתגם הזה אני עוד צריכה לעבוד כי אצלי הכל קורה בדקה ה-90 ואין שום דבר מתוכנן מראש ואני לא מצליחה לתכננן את התוכניות שלי כך שדברים יצאו יותר מוקדם.
אחחחחח כמה שאין לי שליטה על דברים!

טוב עוד מאת חג מולד איזה כיף. להשתכר עד הבוקר במסיבה ריקודים עם כולם P: