לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי:  MRS.effigy*

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031




הוסף מסר

7/2010

אני רוצה להיות זו שתבכה לה על הכתף...


when you're around, i lose myself, inside your mouth...

שומעת שירי נוסטלגיה ברקע וזה מזכיר לי את החיים שלי בדיוק לפני שנה מהיום... וואו... חיים מסוג אחר. מתגעגעת לתקופה.

 

היי ושבת שלום לכולם..

הרבה פעמים במהלך השבוע האחרון רציתי לכתוב כאן כדי לפרוק מה שהיה לי על הלב אבל לא היה באפשרותי כל כך , לא היה לי זמן.

 

בקיצור מה שקורה עכשיו... משום מה אני לא מצליחה לשחרר ממנו. (קראנו לו "ב")

עבר איזה חודש וחצי מהפעם האחרונה ששכבנו, מהפעם האחרונה שראיתי אותו והרגשתי אותו... בינתיים הוא טס לכמה זמן והוא עתיד לחזור עוד בערך חודשיים...

בדרך כלל אני עוברת הלאה מהר. העניין הוא שאפעם לא גמרנו את זה ביננו ואפעם לא היינו ביחד כך שאני נמצאת במן סוג של סימן שאלה...

היום דיברתי איתו והתברר לי שוב כמה הוא בן אדם בודד.כבר תיארתי בפוסטים האחרונים את האופי שלו אבל באמת שיש בו משהו באישיות שמושך אותי כלכך... נראלי זה המסתורין שיש לו בעניים...

כשאני מסתכלת עליו אני מרגישה שכל חלק וחלק בגוף שלו מחביא מאחוריו סיפור... שאני משתוקקת לשמוע...

כל השבוע האחרון כמה בחורים סימסו והתקשרו אליי. רוצים להזמין אותי לצאת, אליהם הביתה או משהו בסגנון...

ות'אמת, בחורים אטרקטיביים, אולי אפילו אחד מהם הוא הגבר שכל אחת היתה נופלת לרגליו... אבל אני לא יודעת מה יש לי... בד"כ אני ממש זורמת (:\) ואני הולכת לפעמים כשמציעים לי לצאת (במיוחד מי שאני רוצה אותו וכו') אבל הפעם משו עצר אותי אני לא יודעת מה אבל אני כאלו מרגישה שאני צריכה להשאר נאמנה ל-ב'. יש בתוכי תקווה קטנה בלב שכשהוא יחזור הוא ירצה אותי כמו שרצה פעם.... :\

הלוואי שהיית טיפה יותר פתוח ממה שאתה... תפתח את הלב שלך ואת הראש ותגלה שלהתחבר לאנשים זה לא כל כך קשה, ככה יהיה מה שיחזיק אותך על הקרקע, בזמן שאתה מרחף לעולם המחשבות האבודות שלך... הלוואי והיית מבין שאני זו שרוצה להיות מי שתתן לך את הבסיס ואת הצפון... כלכך בא לי שתבין... אני תמיד פה בשבילך.

אני רוצה אותך.... וקשה לי עם העובדה שאני מחכה לך, כי זה לא צריך להיות ככה, אתה אפילו לא יודע....

אני רוצה איזה מזכרת ממך.... מזכרת טובה. אפילו את כל האסמסים המדהימים ששלחת לי בלילות ההם מחקתי מתוך חשיבה שהכל חסר תקווה.

אני חושבת שיש עוד תקווה....

דיי.. עכשיו כשאני חושבת על זה.. זה נראה חסר תקווה..

 

הבעיה הכי גדולה שלי בחיים זה המחשבות שלי... הן יכולות להרוג אותי.

נכתב על ידי MRS.effigy* , 16/7/2010 22:27  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMRS.effigy* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על MRS.effigy* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)