למרות שאני כבר הרבה שנים בישרא, עברו שניםםם מאז שכתבתי בפעם האחרונה. והנה עכשיו החלטתי לעשות זאת שוב, משום מה. אולי כי לא כל כך יש לי עם מי לדבר.
איכשהו אני תמיד מרגישה שאף אחד לא באמת מבין אותי, וכבר מזמן איבדתי את הסבלנות להסביר את עצמי ללא הפסקה. נכון שלפעמים פשוט בא לך שיהיה לצדך מישהו שיבין אותך בלי שתגיד יותר מדי...? ועדיף גם מבלי שתגיד מילה. כמה שהייתי רוצה שיהיה לי אדם כזה.... אדם יקר ערך כל כך!!! אבל אני לא ישלה את עצמי חחחח... אני יודעת שזה לעולם לא יקרה.
אבל היי! ישרא זה אחלה פתרון! אני כל כך כל כך אוהבת לכתוב. אני לא מצליחה להביע את עצמי במילים שבעל פה באותו אופן שאני מביעה את עצמי בכתב! וגם שמתי לב לדבר מעניין: אנשים מגלים עליי דברים חדשים דווקא כשאני מתכתבת איתם, ולא כשמדברים איתי פנים מול פנים. אני כנראה לא מצילחה להעביר בעל פה את מה שאני רוצה. אבל כשאני כותבת בדיוק את אותם המילים על הנייר (כמובן שזה יכול להיות גם נייר "אלקטרוני", כמו: מייל, או פייסבוק) - אנשים לא שמים עליי פס, ואשכרה מתייחסים לדברים שאני אומרת!! לא פוסלים את דבריי כאילו אני מדברת שטויות או לא מבינה שום דבר משום דבר...
כמובן שאנשים לא באמת חושבים ככה, אבל אני בהחלט מרגישה שבכתיבה מבינים אותי הרבה יותר, שבכתיבה הם באמת מצליחים לראות ולהבין בדיוק מה שעומד מאחוריי מה שאני מנסה לומר. הדבר היחיד שאני לא מבינה הוא: למה? מדוע זה כך? מה חסר לי בדיוק, או מה אני עושה לא בסדר כשאני אומרת בדיוק את אותם הדברים מול האדם עצמו? האמת היא שאני מעדיפה לדבר פנים מול פנים מאשר להתחבא מאחוריי המסך, אני לא סובלת את זה! אבל כנראה... שיש כישרון כלשהו שפשוט שחסר לי. שכן יש את האנשים האלה שלא משנה מה הם אומרים - כולם תמיד מקשיבים ומתלהבים, מביעים דיעה אולי, לא חשוב מה, הם פשוט לא נשארים אדישים. במקרה שלי - תמיד מתייחסים לדבריי בביטול כמעט מוחלט, וזה תמיד מוציא אותי מדעתי. לעולם הם לא יגידו: "כן יש בזה משהו, אבל..." זה תמיד יהיה: "אוי נו, אבל זה כל כך בולשיט". בכתיבה לעומת זאת - הם מדברים לגמרי שונה.
אולי אני נוקשה מדי, ומשדרת ריב בעצמי? או להיפך - רכה מדי, ובגלל זה האנשים פשוט מרשים לעצמם להתייחס לדבריי בביטול? או אולי זה שניהם...?
בכל אופן... זה עושה כל כך כל כך טובבבבב לחזוררררר!!!!!!!!!!!
שלום ישרא!!!!!!! התגעגעתי!!!!!!! אין מאושרת ממני בעולם!!!!!!!!! חחחחח...
אה, ודבר אחרון: הבלוג שלי לא באמת בשיפוצים. אבל החיים לעומת זאת (והרגשות בעיקר) - נמצאים בשיפוץ מתמיד :-))
שיהיה לילה נפלא חברים! :))
בבלוג זה
בכל הבלוגים
