החיים שמעבר..

הימים חולפים , ואני וג'ון מתקרבים ומתקרבים .. ועכשיו הוא כבר יודע שקוראים לי סיוון .

כמעט ולא ראיתי כל החודשיים המחורבנית את האקס שלי ואת חברה שלו..

אני מקווה שהם נהנים להם ביחד.. בעצם ... לא .

" היי " שמעתי מאחוריי את הכל המגעיל של לירון , חושבים על החמור - אה ?

בהתחלה התעלמתי , "אמרתי , שלום . " היא חזרה על עצמה.. כאילו שהיא חושבת שבאמת לא שמעתי .

" אני יודעת " "אז... את לא מתכוונת לשאול מה אני רוצה ? " " מה את רוצה "

" אממ... חשבתי על זה ו ... אני יודעת שהתחלנו ברגל שמאל ... ואני רוצה שנדבר "

" על מה נדבר ? על כמה שאת מגעילה ? אוקיי .. נדבר .. את מגעילה .. סיימנו ?"

" למה את אומרת את זה ? " " כי חינכו אותי לומר את האמת " אמרתי בחיוך מרושע לקחתי את הספרים שלי והלכתי משם.

היא פשוט לא לרמה שלי .

" מה זה היה ? מי זאת ? " שאל אותי ג'ון שראה אותי יושבת על הספסל .. וכנראה גם ראה את השיחה .

" אתה עוקב אחרי ? " שאלתי בציניות " אני אמור " הוא שאל בחשש .. " לא " חייכתי אליו  "אז לא " .

אוף כל היום חשבתי על זה , אני יודעת שהיא שונאת אותי ושאני שונאת אותה אז למה בכל זאת היא באה אליי היום ?

מה היא רצתה ממני כבר ? אולי זה משהו חשוב . שיט.

החלטתי שאני עוקבת אחריה , גם ככה משעמם לי בחיים ולא יזיק לי קצת אקשן .

אוקיי . 3, 2, 1, צלצול . ראיתי אותה במסדרון הולכת עם כמה מה שפוטות שלה

הלכתי אחריהם . הייתי אדישה כדי שלא יעלו עליי  .

הלכתי אחריה למשך שלושה רחובות ארוכים וסואנים עד שהגענו לבניין שנראה כאילו נמצא בודד באמצע שום מקום.

היא נכנסה , לחצה על הכפתור של המעלית .. הרגל שלה רקעה על הריצפה והידיים שלה רעדו - היא הייתה נורא לחוצה .

ואני לא הבנתי למה . חיכיתי שהיא תכנס למעלית .

המעלית עולה ועולה עד קומה שבע . הקומה הכי גובה . גם אני התחלתי לרעוד ואני אפילו לא יודעת למה . עדיין .

עליתי לקומה שבע ונפתחה המעלית לא היה שם איש מלבדי הייתה שם רק דלת אחת פתחתי אותה אלו היו רק המדרגות

לאן היא יכלה להעילם ? שאלתי את עצמי בחשש התבוננתי סביבי מיששתי את האבנים על הקיר רק ליתר ביטחון

הסתכלתי למעלה ואז ראיתי דלת קטנה . גם אצלי בבניין יש כזאת היא מובילה אל הגג , לא היה לי שום דבר אחר לעשות

אז הלכתי על זה ופתחתי אותה בקושי  , יצא מתוכה סולם משכתי אותו מטה והייתה שם עוד דלת קטנה היה רק צריך להרים אותה ו..

" די אמרתי לך ! פשוט די  !! " שמעתי צעקות , הצעקות שלה , של לירון

" כלבה ! שרמוטה ! זונה .. את פשוט .. " שמעתי את קולו נקטע ע"י קול ירייה . " אמרתי .. די . " היא אמרה ברוגע ובסיפוק .

הצצתי דרך הדלת הקטנה ראיתי אותה אונסת אותו ומחזיקה בידה רובה קטן ו..

"אהה " צרחתי צרחה דקיקה כי הרגשתי מישהו מושך אותי למטה מהסולם . הוא סתם לי את הפה פחדתי כל כך קפאתי במקום

אבל חיכיתי לראות אם הם שמו לב לצרחה הזאת . היה שקט פתאום .. ואז שוב הצרחות שלהם . הם כנראה לא שמו לב

ואני בשלי פחדתי כל כך הרגשתי את היד החזקה והחמימה סותמת לי את הפה, הסתכלתי הצידה ראיתי זוג עניים ירוקות וגדולות

" היי " ג'ון לחש לי . נשמתי לרווחה והשתחחרתי ממנו " מה אתה עושה פה ? " שאלתי גם אני בלחש ובעצבים

הוא משך את היד שלי אל חדר המדרגות ואמר לי להיות בשקט " מה את עושה פה ?! " העצבים שלו

בהחלט יותר עצבניים מהעצבים שלי ... " אני שאלתי קודם ! " " אוקיי , אם את מתעקשת , אני גר פה . " שתיקה .

לאחר כמה דקות הוא שאל אותי שוב מה אני עושה פה ולא יכולתי לענות אז הוא ליווה אותי הבייתה וכל הדרך

שתקנו .. כל כך פחדתי ואני כולי רעדתי ולא הצלחתי להפסיק הוא חשב שקר לי והוריד את הג'קאט החום שלו ושם עליי

עכשיו גם פחדתי וגם הסמקתי ... יופי !

אבל הרגשתי יותר בטוחה איתו זה מה שבטוח .. אולי אני .. ? לא , אין סיכוי .