pandaemonium

החבר שלי חושב שהוא חולה ודפוק, זה מוציא ממני מרירות.

אני די בטוח שאם נשחק ב"מי דפוק יותר" אני אתן נוק אוט בסיבוב הראשון.

אני אוהב את החולי שלו,אני אוהב את כל מי שהוא.

הוא גרם לכל מה שתפסתי בעצמי כחולשה להיות טוב,להיות שווה משהו

במבט העיניים שלו ראיתי אהבה לדברים שאני שונא בעצמי וזה נתן לי לאהוב את עצמי קצת דרכו

אני רק רוצה סיכוי לעשות אותו דבר בשבילו.

אני כל כך רוצה חיבוק, שהגוף שלי מתחיל להרדם בכול מצב למרות שאני לא עייף בכלל.

אני רק רוצה את התחושה של להיות עטוף ובטוח,ולא לחשוב.

אל תבינו אותי לא נכון, אני לא אגיד לא לסקס סוער, אבל בסופו של דבר על חיבוק אני חולם בלילה .

אני מניח שברמה הזו נשארתי ילד.