pandaemonium

אני פועל בצורה אידיוטיתית, אני אדיוט.

וכשזה מגיע לזוגיות אני עוד יותר דביל מושלם בחיי.

אני מפחד כל הזמן שהבן זוג שלי יפרד ממני 

ומה אני עושה ? רב איתו בערך על כל שטות

ואז שואל אותו אם הוא הולך להפרד ממני

לפעמים נראה לי שהוא מתישהו יענה כן רק כדי להשתיק אותי

לגמור את אפקט הפיגמליון השבור הזה.

אני לא רגיל להתאהב כבר, אני כן רגיל ששוברים לי את הלב.

בריב האחרון נתתי לו תחושה שהוא לא חשוב לי.

אין לי מושג איך הייתי מספיק מוכשר בשביל לעשות את זה.

הוא הדבר היחיד בחיים שלא דפוק מהיסוד,הזוגיות שלנו זה בערך הדבר היחיד שהולך כרגע.

אם הייתי יכול הייתי רוצה לגור איתו

אני אוהב לקום לחיבוק שלו ולטיק טק הלבן 

אני רוצה ללכת לישון עם החיבוק החם שלו

הוא גורם לי להרגיש לא לבד בעולם, זה משהו שמאוד חסר לי.

אבל כרגע אני מרגיש שיהיה נס עם יהיה לנו עוד חצי שנה

(אני ממש גרוע בתאריכים אבל זה די אומר שתיהיה לנו שנה ביחד)