אני לא באמת כזה אוהב את הלהקה אבל יצא לי לשמוע את השיר ולחשוב כמה זה מתאים לי להיום אז אני שם אותו כאן
עברה שנה מאז שהוא מת הכינרות עברו, העצב נשאר.
הלכתי לאזכרה שלו, היא הייתה בפאב.
בהתחלה טעיתי האם הוא הכיר את המקום בכלל הוא נמצא בקצה מרוחק של העיר
עד שראיתי את השירותים, עכשיו אני בטוח שכן.
עדיין קשה לי להסתכל לאמא שלו בעיניים.
מה אני יכול לעזאזל לומר שינחם אותה ? כלום.
פשוט כלום אני רק נשאר שם כמו דג ומקשיב לה.
רואה את אח הנפש שלו על הרצפה ומדבר איתו קצת.
רואה את הארוסה ונותן לה חיבוק.
רואה את בת הזוג המיתלוגית נחנקת כשעומדים דקת דומיה.
ושואל את עצמי מיליון פעם במהלך ההזכרה האם יהיה שווה להפריע לה, להציג את עצמי ולתת לה חיבוק.
מחליט נגד זה, כי היא מקופת במספיק חברים שבטח יעזרו יותר מזר ומוזר כמוני.
שונא בירה, שותה בירה כי לא הביאו משהו אחר
נחנק מהבירה, שותה עוד קצת ועובר לקולה.
אין לי הרבה מה לומר כל מי שבאמת מכיר אותי יודע איזה פרצוף אני עושה כשאני שותה/מריח
בירה/משהו דמוי בירה, זה שלקחתי בלי שיתנו לי לדעתי מעיד על מה אני הרגשתי וירגיש
עד סוף הגילגול הזה על האובדן שלו.
וזה פשוט יפה..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
