נתחיל מהצהרה פשוטה,
אני במקום יותר טוב ממה שהייתי
כשישראבלוג נסגר.
הבחורה שאז רק התחלתי את הקשר איתה אז היא אישתי
אני לא שונא את מקום העבודה שלי
או לפחות לא שנאתי אותו עד המגפה העולמית.
המגפה הזו כמו דברים רבים אחרים מזכירה ששדים לא צריכים לעשות הרבה
כיון שאיש לא מחזיק נר לאש שהיא ההרס האנושי העצמי.
אנו כאן בעיקר לצפות.
במקרה הקטן שלי, זה פשוט הורדה מטורפת בשכר בלי יעד ברור למתי הוא יחזור לעצמו כי העסק לא רוויחי באותה מידה.
אני מרגיש צורך לציין שכאשר העסק רוויחי, אני לא מקבל תוספת על הרווחים, גם כאשר אני יוצר אותם.
ובכל זאת יש תקווה פתאום לעתיד
מחשבה על קניית דירה, בעיר זולה, באיזור יחסית זול.
אבל עדיין פתאום אני מרגיש שיהיה לי מעיין הסמכתה ש I adult now
אבל המחשבה על לפחד עוד מבעלי דירה, ופשוט להיות שם עם אשתי והחתולים
והתחליף הכי קרוב שבניין מגורים יכול לגדר לבנה.
עוד קצת עוד טיפה ויהיה לנו הכסף התחלתי שיאפשר את זה.
עכשיו רק למצוא שם עבודה ועדיף במשכורות יותר טובה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
