אחרי שנים פתחתי את הבלוג, אני תוהה כבר כמה אני אכתוב בו
אבל מרגיש לי נכון שלפחות הצוהר הקטן הזה יהיה פתוח
כבר שנים שאני צריך לתקן את התמונה בכותרות
אבל רק לאחרונה עשיתי את זה, אין לי את המקור
אלא אם כן אני אלך לתמונה שבה ציירתי את הסמל הזה על הצואר והפנים לפני שנים
אבל משם לארגן את זה למראה הרצוי..., העבודה היא רבה מידי.
וזה היה על חודה של שגיאת כתיב אחת
הסיבה שאין לי את הגרסא האחרונה היא שהיא נכתבה על מחשב אחר.
בכל אופן אני מדבר על זה יותר מידי כשכול מה שאני רוצה לקוות שהיא יצאה בסדר
זו לא תוכנה שיש לי איתה הרבה ניסיון גרפי.
כאשר תגיעו לגיל מופלג (יחסית לבני אדם), תגלו כי סדר הדברים
לא דומה באמת לסדר הכרנולוגי, נראה כי דברים נשארו ונטעו בכם
כולם יאמרו לכם שהעבר חשוב רק עד גבול וכי תמיד צריך להביט קדימה כמובן.
אבל אף אחד לא יסביר לכם בדיוק איך עושים את זה
והסיבה לכך היא פשוטה, כלנו נושאים משהו מהעבר אתנו.
לעיתים אני מרגיש שהדברים מהעבר שאני נושא קשים מנושא
לעיתים קרובות אני מצליח לשים אותם בצד.
אבל יש רגעים שהם תופסים אותי לא מוכן.
הלילה הוא רגע כזה
אחרי שנים..., האם העבר עוד חושב עלי?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
