אז הכל מתחיל להסתדר לי.
בימים האחרונים אני נמצאת במין אופוריה כזאת, מרגישה בתור איזה בועה ורודה, שכל היום מתנוסס לי חיוך רחב מאוזן לאוזן.
מקווה שלא יעבור אף פעם.
אהובי (אני אקרא לו כך, מכיוון שדבר ראשון זה מה שהוא, ודבר שני מכיוון של באלי לחשוף את שמו..) היה אצלי אתמול, והעלנו את הנושא שעוד מעט יש לו יום הולדת. אני חייבת להשקיע את כל כולי, לא במתנה, אלא בהכל, כדי שיהיה מאושר.
כי זה חשוב לי שהוא יידע כמה אני אוהבת אותו וכמה טוב הוא רק מביא לחיים שלי וכמה שאני פשוט לא רואה את עצמי בלעדיו.
תמיד כשהייתי שומעת אנשים אחרי אומרים את זה על בני הזוג שלהם, חשבתי שזה לא מציאותי ושהם בעצם מגזימים קצת. כי יש הרבה אנשים בלי מערכת יחסים, ובסך הכל בן הזוג שלך לא אמור להשתלט לך על החיים.
אצלי זה לא ככה, הוא לא משתלט לי על החיים בכלל, אבל ממלא חלל כזה גדול שהיה פשוט ריק לפני שהוא הגיע. ואני ידעתי שהחלל הריק הזה קיים, פשוט אף פעם לא הבנתי שמערכת יחסים טובה ובריאה היא מה שתמלא אותו.
מין חלל חוסר הבנה ילדותי כזה, חלל ריק שקצת תבונה ובגרות הייתה צריכה להתמלא בו.
וזה נכון, מערכת היחסים הזאת, שמתקרבת כב ל8 חודשים ביגרה אותי מאוד. את שנינו. זה עושה לנו טוב, זה כיף לנו.
ברור שיש מוקשים בדרך, ומעט ריבים, אבל כאלה שנגמרים אחרי רבע שעה בחיבוק ונשיקה ו"אני אוהב\ת אותך".
אבל באמת כרגע אני לא רואה את עצמי בלעדיו, אני מנסה לחשוב מה היה קורה לי אם הוא לא היה מגיע, ואם החלל הזה היה נשאר ריק. הייתי נשארת ילדה קטנה? למרות שילדה קטנה אף פעם לא הייתי, תמיד היית בולטת בבגרות שלי, תמיד הרגשתי גם טיפה יותר מבינה את הדברים בצורה אחרת, ותמי היה לי את חוש הדיבור והביטוי הזה, ותמיד אמרתי מה שהיה לי להגיד, מהגן הייתי ונשארתי בן אדם דעתני וביקורתי מאוד. אבל השמץ הזה של הילדותיות שנעלם, אני בכלל לא מתגעגעת אליו.
עד עכשיו תמיד תפסתי את המונח המופשט הזה, "אהבה", בזוית שלילית. כי תמיד נפגעתי.
פעם אחת אהבתי, נאמר לי שאני נאהבת חזרה, אז זה היה בשביל ניצול מיני בלבד.
ובגלל שלא בדיוק נתתי לו לנצל אותי מינית, הוא הלך.
השני שאהבתי עזב אותי אחרי כמה שבועות בשביל אחת שצעירה ממני בשנתיים עם גוף של פרגית, ציצי בגובה השמיים ושפתיים של אנג'לינה ג'ולי. שיהיה, איך לא?
ובתחילת הקשר הזה לא ידעתי כבר למה לצפות.
מבחינתי הוא קשר הראשון שלי, הקשר האמיתי שהרגשות בו הדדיים על אמת.
ואני הקשר הראשון שלו.
אוקיי, סתיתי מהנושא. לגבי היום הולדת.
יום ההולדת שלו הוא זמן מאוד קצת לפני הוולנטיין , שב14 לפברואר.
אז תכננתי קודם כל ביום של היומולדת לבוא אליו הבייתה לפני שהוא חוזר מבצפר ולחכות לו עם בלונים בחדר ועוגה אולי עם תמונה שלנו מודפסת עליה, ואקווריום זכוכית עגול עם שני דגים בפנים :) איך ?
בסוף השבוע, הוולנטיין מתקיים ביום שבת (ובצירוף מקרים מוזר זה יוצא שישי ה-13, אבל בוא נניח את זה בצד חח...).
אז ביום שישי חשבתי שיגיע אלי הביתה, ואז נרד למטה ואני אקשור לו את העיניים . ניכנס למונית, אני לא אגיד לאהובי לאן אנחנו נוסעים, וניסע לפארק ירוק שכזה שאפשר פשוט לשכב ולראות את הכוכבים.
וכמובן בהכינותי מראש, יהיה תיק ובו סושי, שמפניה, אולי כמה בריזרים, כמה נרות בשביל האווירה.
בקיצור, נגיע לפארק והוא ישאר עם עיניים עצומות.
אני אקח אותו למקום, אפרוש את הסדין ואארגן את הדברים ואז אתן לו לראות :)
בזמן שאנחנו נהייה בפארק, חברה שלי תיכנס הבייתה ותארגן את הבית שלי עם בלונים על הריצפה וקטורת ונרות שרק נצטרך להדליק כדי שתהייה אווירה מושלמת ל.. אתם יודעים, המתנה האמיתית ;] , בצחוק ...
ומשם גם אמורה לבוא מתנה חומרית כלשהי אתם יודעים, שאותה עוד לא הצלחתי למצוא. יש רעיונות ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
