שיבולת שועל

אף-פעם לא הבנתי למה אנשים שותים.

זה אפילו לא טעים! אם אתם באמת רוצים להגיע ככה לשמיים, לא עדיף להסתמם מאקמול?

אף-פעם לא יצרתי סביבי עניין.

תמיד הייתי הילדה השקטה, שיושבת בצד ואין לה מה לומר. כלומר, הילדה שאם היו מביאים לה כרית הייתה נרדמת גם על הריצפה, ופשוט אין לה טיפת כוח שמספיקה בשביל לפתוח את הפה ולדבר.

אף-פעם לא וויתרתי לעצמי.

כן, אני חייבת להצליח בהכל. אני פרפקציוניסטית, וזו תכונה נוראית לדעתי, שהייתי מעדיפה שלא תהיה בבעלותי.

אף-פעם לא נכשלתי באמת.

אין ספק ש-80 זה לגמרי נכשל, אבל עוד לא ייצא לי לחוות בעצמי את ה-54 הזה, מתחת לקו האדום, השחור והלבן (שיעטוף את פניי תוך רגע).

אף-פעם לא ניסיתי להתאבד.

לא אומר שלא חשבתי על זה, לפחות מתוך עניין תמים וטהור.

אבל לא, לא חתכתי וורידיי, לא לקחתי חופן תרופות רנדומאליות (למרות שלא חסר לי כאלה בבית), לא ניסיתי לקפוץ מעזריאלי (למרות שזה בהחלט מפתה) ואפילו לא נעמדתי באמצע הכביש בעיניים עצומות.

בקיצור, אני לא רוצה למות.

אף-פעם לא היה לי חבר נפש.

קשה לי למצוא אדם שאוכל לאהוב בלב שלם, ושבאמת ירגיש כך כלפיי.

אולי זו רק אני, אבל ישנה תמיד תחושה מרחפת שכל השיחות הן חד-צדדיות, אנשים לא מספרים לי דברים. אף-פעם אין לי תחושה של חברות הדדית.

אף-פעם לא הייתי פתוחה וחברותית.

אף-פעם לא הרגשתי נאהבת.

כן, אני יודעת שההורים שלי אוהבים אותי, אבל משום מה זה אף-פעם לא מספיק.

אני רוצה לקבל חיבוק מדי פעם, סתם ככה, ולשמוע בקול של הצד השני שהוא באמת שמח לדבר איתי.

אף-פעם לא נתנו לי מכות.

עם אחי זה לא נחשב.

אני קטנה, תמימה ונחמדה מדי כדי לגרום למישהו להרביץ לי.

אף-פעם לא עשיתי ניתוח.

בתי חולים, מחטים, סכינים וזריקות הרדמה הם דברים שקשה לי להישאר אדישה כלפיהם. אינפוזיה היא בכלל פחד בשל עצמו.

בעזרת מישהו או משהו, שאני לא אצטרך את זה. לפחות לא בזמן הקרוב.

אף-פעם לא הצלחתי לעשות סלטה.

זה מלחיץ משהו פשוט לקפוץ לאחור ולהתגלגל באוויר אל הלא נודע.

אני מעדיפה לשמור על מגע ישיר עם הקרקע (או טוב יותר, מזרון).

אף-פעם לא אפיתי עוגה לבד.

אין לי כישרון לזה, למרות שבאכילת עוגות אני ממש מעולה.

אני גם יודעת למרוח שוקולד על לחם ולחתוך תפוח. איך זה בתור התחלה?

אף-פעם לא הרגשתי כל-כך שקרנית כמו עכשיו.

ואף-פעם לא לא חשפתי כך את האמת.