שיבולת שועל

יש בשמות משהו שמייחד אנשים.

כל אחד מזוהה על-פי שמו, ואם פתאום יקראו לי בשם מקסים ונהדר אך אינו מזוהה עמי, אני לעולם לא אנחש לענות.

קשה לי להבין אנשים שמשנים את שמם, סתם כך באמצע הדרך.

יש לי חברה אחת כזו, ששינתה את שמה מטעמי מוצא, ועד היום כשאני קוראת לה בשמה החדש היא לא עונה אליו מייד.

כי אדם שחי עם שם מסויים כל חייו, נולד וגדל איתו (ואליו), רגיל אל השם.

כך גם הסביבה.

אני מתייגת אנשים, אני מכירה ומזהה אנשים על-פי השם שלהם, ולא הגיוני לי לתאר אותם תחת כותרת שונה.

אבל מה הרעיון מאחורי השמות? אני לא בטוחה.

אמא קוראת לי פיתון. כי אני נחש? כי אני ארוכה כזאת? כי אני יודעת להפוך את עצמי לבייגלה? לעולם לא נדע.