יש לי הרגשה תמידית בזמן האחרון של צורך לשמוע מוזיקה כועסת. לא צרחות וכאלה פשוט משפטים כועסים. אני נדבקת כרגע לשירים של סימפל פלאן בעיקר וקצת פאראמור. חוץ מזה שהיום לא ממש היה לי מצב רוח בשמיים. וגם אם הוא היה בשמיים, הם אפורים! זה לא מגניב! =]
יש איזה ילד שאני מכירה מהאיזור שלי, נקרא לו בן, שהסיפור איתו כבר קצת מציק לי. אני אסביר:
נפגשנו ביום כיפור. לא דיברנו הרבה אבל הסתובבנו עם אותם אנשים. הייתי במצב כפית מתמשך והיה לי ממש כיף ולא ממש התייחסתי אליו. לא נראה לי שזה הפריע לו. מאז לא דיברנו אבל יש לנו את הפייסבוק אחד של השני. לפני שלושה שבועות בערך הוא התחיל לדבר איתי בפייסבוק "תביאי לי את המסנג'ר שלך" הבאתי ועברנו למסנג'ר "תביאי את המספר שלך" קצת הופתעתי מהמהירות אבל נתתי לו. "היי מה נשמע?" "בסדר גמור מה הצעד הבא תבוא אליי הבייתה?" ובערב הוא בא לאיזור שלי וישבנו באיזה גינה נטושה. הוא התחיל להסביר לי איך הוא לא בנוי לקשר ואיך הוא לא רוצה חברות אלא רק יזיזות (לאלו שבינינו שלא מבינים זה ידידים עם טובות הנאה) אבל אני תמימה לפעמים, אז לא הבנתי לאן הוא חותר וגם הוא לא הטעם שלי, ולא הבנתי מה הוא רוצה.
to cut a long story short הוא נישק אותי וניסה לגעת לי תחת וציצי. הוא הבין מהסיפור שאנחנו יזיזים ואני לא ממש בקטע אז אמרתי לו שאני אשמח להשאר ידידים והוא התקשר לברר אם אני רצינית ולהסביר לי שאני לא מבינה את המושג יזיזים ולהתבא מזה שאני רצינית. מאז הוא מתקשר פעם ביומיים ומנסה לדבר איתי ולגרום לי להגיד שאני רוצה שנפגש בשביל להזדיין. עכשיו יש לציין שאני לא בתולה, אבל לא שוכבת עם כל אחד כל כך מהר. אני מאמינה שסקס צריך לקרות מאהבה ולכן אני לא בקטע.
היום קצת הייתי מבואסת והתקשרתי אליו (הוא בכל זאת נחמד ומצחיק) לנסות להפגש. זה לא הלך. אבל עד לכתיבת שורות אלו הוא עדיין חופר לי באוזן שאני חייבת לו ושאני אגיד משו ושנקבע מתי נפגשים ועושים את זה. הוא קצת מגזים עם זה ולמרות שאני יודעת שהוא לא יעשה כלום זה כבר מתחיל להעיק. אני לא רוצה לבוא אליו הבייתה ולא רוצה שהוא יבוא לשלי בגלל העובדה הפשוטה שהאפשרויות בחדר בבית גדולות יותר מבאמצע הרחוב. אני די לא נפגשתי איתו מאז הפעם ההיא והאמת שזה לא ממש חסר לי אבל אני לא טובה בלנתק קשרים שאין בהם יותר מדי. אני לא נוטה להפתח לאנשים במהירות אבל כשאני בקשר זוגי אני נפתחת ונותנת מעצמי כמה שאני יכולה. זו חלק מהסיבה שאני נפרדת מכל בנאדם שאני איתו בקשר כזה ומתחילה להפתח. החכמים ידעו לא לתת לי ללכת, וזה קרה, והפחות חכמים יתנו לי ללכת, אני אבכה ואכעס על עצמי וכנראה אחזור אליהם שוב ואפרד מהם שוב. אני לא ממש עושה את זה בכוונה , אבל זה בערך איך שהדברים הולכים פה.
כרגע עם בן הזה אין לי יותר מדי בעיה. כשזה יתחיל להעיק ממש אני אחשוב מה לעשות.
יש לי היום מצברוח יצירתי חשבתי לכתוב משהו (אני התחלתי לכתוב שירים מאז שהייתי באמריקה לפני חודש) אבל האמת שאין לי ממש השראה כרגע. האמת שהחיים שלי די משעממים כרגע ומלאים מתמטיקה :P.
לילה טוב וחלומות מצחיקים!
3>