דברים שרציתי לומר

האמת זה היה קצת יותר מצפוי

אז אם זה ככה מה יש לי להתאכזב.

כנראה חשבתי שבכל זאת תעשה משהו אחרת הפעם,

רק הפעם.

כי הזמן עדיין זז, אתה יודע,

ועוד מעט תעבור כבר שנה.

ואותי זה כבר לא מצחיק יותר.

שלום לכולם. בימים אלו של חוסר מודעות מצד תושבי המדינה הישראלית לגבי המתחולל בתוך הממשלה, הוחלט כי אני אעשה סדר בדברים. סביר להניח שלא ידעתם עליי.

קוראים לי אושוויץ, ואני חבר בכנסת. מהי הכנסת, אתם שואלים?

הכנסת היא חבורה של 120 אנשים שונים לגמרי שמגיעים לבניין אחד גדול. עד עכשיו ניסינו לצמצם בנשים מחשש שהן לא מועילות לתפקוד הגברי בכנסת, וכולנו יודעים שפוליטיקה זה לגברים.

אבל אז קצב אחד אמר לנו "במילא לא עושים שם כלום, אז למה שלא יהיה על מה להסתכל?" ועכשיו יותר ויותר נשים נכנסות לכנסת. הנה, אחת כמעט נבחרה לראש ממשלה.

אבל היא לא הייתה מספיק מתוכחמת כדי למנוע את הקונספירציות שתיכננו שם. אי אפשר לתת לאישה להיות ראש ממשלה!

הנשים תמיד שואלים אותנו למה אנחנו יושבים לשחק בפלייסטיישן במקום לדאוג לאיכות הסביבה או-משהו-כזה.

מה איכות הסביבה עכשיו? שאובמה ידאג לזה.

אחרי שהבנו מהי הכנסת, אני אסביר לכם את התפקיד שלי בה. התפקיד שלי הוא... רגע, אני אסתכל במזוודה הקטנה שלי שהביאו לי כשהתקבלתי לעבודה. שיט! היא ריקה לגמרי. אמרתי לפואד שיסדר לי כמה מסמכים מזוייפים, אבל הממזר הקטן לא מסכים לסטות מדרך הישר. נו, זה חייב להיות כתוב איפשהו...

ילדים יקרים, התפקיד שלי בכנסת הוא מאוד חשוב. למעשה, הוא חשוב ברמה בינלאומית, כך שאף נפש חיה לא ידעה בכלל שאני משרת בכנסת, עד שערס קטן אחד צעק את זה בחדשות.

כשאני אתפוס את המונגול הקטן הוא יידע מה זה אושוויץ. הוא יידע בדיוק מה זה אושוויץ!

הרי כולנו יודעים שאושוויץ זה סוג של לחם.

בנברסקה, למשל, איש קטן מימדים נכנס לחנות ענקית של דברי מאפה. רגע, לא דברי מאפה, מכרו שם רק כיכרות לחם.

כן. חנות ענקית, עצומה ממש, של כיכרות לחם בלבד!

והמוכרת שם... נדמה לי שהיא מבשלת שם ילדים קטנים בסתר. היא כל כך שמנה שכשהיא הולכת למסעדה היא מסתכלת על התפריט ואומרת "בסדר". היא כל כך שמנה שכשהיא עולה על המשקל בשדה תעופה הוא מורה "נא לעלות בלי תיקים ומזוודות". היא כל כך שמנה ש... טוב, הבנו את הפואנטה. היא שמנה.

האיש הקטן ההוא צייץ למוכרת השמנה, "סליחה?" היא ענתה לו בנועם "כן, אדוני?" אך הנועם שלה העיף אותו היישר מחוץ לחנות הענקית. כשהוא הצליח לזחול לשם בחזרה אחרי יומיים, הוא שאל אותה איזה סוגי כיכרות לחם יש לה בחנות.

היא הפנתה לו את גבה וענתה לו "הסוג הרגיל, אתה יודע. יש לה פה לחם פרוס ולחם שלם, לחם לבן ולחם שחור, לחם בצורות מוזרות, לחם בצורות רגילות. אושוויץ, בגטים, פיתות, לחמניות. יש לנו הכל מהכל!"

האיש לקח שני כיכרות אושוויץ ודילג בשמחה וברננה מהחנות. לאחר כמה דקות הוא נחטף, אבל זה כבר סיפור אחר.

מסתבר שאושוויץ זה המון דברים מגוונים. אושוויץ זה גם סוג של בירה!

אושוויץ הוא גם פסטיבל דתי! הוא מתקיים בארץ הזאת, נו, הקטנה הזאת... זאת שכל הזמן יש סביבה רעש אבל אף אחד לא יודע איפה היא באמת נמצאת. אה כן, ירושלים! ככה קוראים לה, לא? מה לא? רגע, אל תגלו לי, אני חבר כנסת אני יודע!

אממ.. מה? לא, אני לא באינטרנט! טוב אני כן. קוראים לה אום-רש רש. זה מה שאמרתי מההתחלה.

אז במדינה הזאת, "אום- רש רש" הזאת, מתקיים פסטיבל אושוויץ כל סוף שבוע.

מסתבר שהם מטגנים חרגולים ו... אנשים קטנים מאוד. שיט, עכשיו גיליתי מי חטף את האיש הקטן. נו טוב. 

כל זה מתרחש לצלילי מוזיקה שבטית. אתם יודעים, התופים האלו וכל הרעש חסר התועלת הזה. 

אז אם אתה חרגול או איש קטן מאוד - אל תתקרב למדינה הזאת. בעצם, אף אחד לא יודע איפה היא בכלל, אז פשוט תזהר מאנשים ברחובות.

אל תצעק עליי, יא מעצבן! אז מה, תן להשתעשע קצת, אסור? זה לא אשמתי שנערים בבריטניה חושבים שאושוויץ זה סוג של לחם, בירה, או פסטיבל דתי! לכל השדים והרוחות, מישהו חשב שזו מדינה שגובלת בגרמניה!

ושלא נדבר על הנוער בישראל. אני שם איתך כסף כאן ועכשיו שחצי מהם לא יודעים בכלל שאום רש רש זה השם הראשון של אילת. אני מקווה שהם יודעים בכלל שירושלים זה בתוך ישראל.

בטח שאני אזלזל באינטיליגנציה שלהם! מישהו חשב שאושוויץ זה "מקום נחמד". מחנה ההשמדה הגרוע ביותר שנוצר להשמדת יהודים הוא "מקום נחמד"? פואד, אתה קצת מגזים. אני יודע שאתה בן אדם ישר והגון, אבל תן לי לצחוק קצת.

מישהו שם חשב שאושוויץ זה חבר כנסת, אז החלטתי להיות כזה... נו בחייאת, בוא, בוא נלך לשחק קצת בפלייסטיישן, כל החבר'ה שם. אחר כך נדאג למפלס הכנרת, אל תדאג. קודם כל אני אקרע אותך בפיפא 2007.

דיי דיי אל תבכה. אתה הרי יודע שאין לנו תקציב לפיפא משוכללת יותר.