 כינוי:
דנה_נעמה בת: 30
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 12/2008
 אווווווווווווווףףףףף............
שוב העירו אותי מוקדם בסופ"ש......
*** *** **** (קללה מצונזרת......)
אז... מה חדש אצלכם (אני כותבת מתוך חצי-שינה)?
אצלי בסדר, תודה ששאלתם... גמרתי את שבוע המבחנים המתיש הזה...
הלך לי די טוב... ועכשיו יהיה לי זמן חופשי סופסוף.... 
זה אומר יותר עידכונים!!! 
(התאוששתי!!)
כן, קצת קשה בבי"ס, אבל מתגברים! [=
הכי מבאס אותי שאי אפשר להישאר ערים עד מאוחר, בא לי להסתובב עם חברים בערב,
אבל אני יכולה רק בסופ"ש.
ועכשיו גם הורידו את כל התוכניות שאני אוהבת שבערב, אז אין מה לראות,
שזה גם מעצבן, כי אני משועממת בערב שלפני הלימודים, וגם טוב,
כי אז אני יכולה ללכת להתקלח מוקדם בלי להפסיד את התוכניות שאני אוהבת,
וללכת לישון מוקדם יותר ככה שיהיה לי יותר קל לקום מוקדם לבצפר......
אמממ, רציתי לספר לכם עוד משהו, מה זה היה.....??
אה, נזכרתי בעוד משהו, רציתי ללכת להתקלח... נרדמתי אתמול בלי להתקלח,
אחרי שקראתי ראש1 עד מאוחר. וכמעט מתתי מעייפות...
יצא לכם לשמוע את השיר החדש של קייטי פרי, Hot&Cold?
אני אנסה לצרף אותו, ואם לא, אז הנה קישור לקליפ ביוטיוב:
לחצו כאן לקליפ!
ראיתי אותו, קליפ טוב!!! קצת מוזר, אבל מצחיק, ויפה!
(אם תשימו לב, בקליפ, מאחורי קייטי פרי, בחתונה, איפה שעומדות השושבינות,
יש בחור אחד שלבוש כמו השושבינות XDDDD)
יאללה, הלכתי להתקלח... ביי, וחנוכה (בקרוב, והגיע הזמן!) שמח!!!! (:
| |
סיפור עם סוף מפתיע
היי זאת דנה,והחלטתי לכתוב את סיפור עם סוף מפתיע.
אז הנה הוא,אתם יכולים לקרוא (וכשאני אומרת יכולים,אני מתכוונת חייבים[=)
למרות שהוא די מוזר,כתבתי אותו ב3 בבוקר,ואחרי הרבה התלבטויות העלתי אותו.
הסיפור:
שמי הוא ס',אתם לא מכירים אותי,ואני גם לא מכירה אתכם.
אני גרה בתל אביב,למה בתל אביב? כי כשאני הולכת ברחוב,אני מרגישה בטוחה,שהוא לא יתפוס אותי,שלא יפגע בי,שלא ימצא אותי.
הוא זה השכן שלי,אדם מבוגר,מעל 40,יש לו אישה וילדה שגדולה ממני בשנה.
מהאדם הזה אני פחדתי כל חיי.
הייתי קמה בבוקר ורואה את פרצופו מול עיני,מרגישה את ידיו עלי,את נשימתו עלי ואותו בי. הייתי קמה רועדת ורואה אותו בדמותי שעל המראה,מחייך לו את החיוך צהוב השיניים,מסמן לי באצבע לבוא,ולי אין לאן לברוח,לאן לחזור.
הייתי הולכת ברחוב ומסתכלת אחורה,לבדוק שהוא לא עוקב אחרי,נכנסת לעבודה,כבר רגילים לראות שאת הכל אני בודקת בשבע עיניים,את כל הדואר,את זה שמכל פיפס קטן אני קופצת,שהמחזר היחיד שלי הוא פקיד הבנק.
כבר רגילים שאם אני שומעת דלת נטרקת אני צורחת,ועציצים לא יכולה לסבול.
לא מרשה לעצמי להיות עם בחור,הכל מזכיר לי אותו,והוא אומר "חכי חכי,את עוד תחזרי לפה על 4"
גם ההורים שלי כבר הבינו שאם הם רוצים לראות אותי,אני לא זאת שתבוא אליהם,מסכנים,אומללים שלי,הם אלה שסובלים ממנו עכשיו,גם שנים אחרי מה שקרה הוא עוד צוחק עליהם ומצביע עליהם באצבע,לא בחוץ,בפנים כי לא סיפרתי להם על זה.
בסוף החלטתי שזהו,אני נשברת. הגעתי למקום מגורי בעבר,נרעדת מכל רחש של חתול (שכחתי כמה חתולים יש בשכונה) ומכל רשרוש של צמח.
הגעתי לפתח ביתו,רועדת כפי שלא רעדתי מימי. על הדלת כתוב רק השם שלו,אישתו כבר נפטרה,ביתו בארצות הברית.
הוא פותח את הדלת לאט,הוא כבר איש זקן,מביט בי ומחייך חיוך ללא שיניים.
"זאת את??" שאל,קולו חורק,ממשש את פרצופי "הילדה הקטנה שלי?"
"זאת אני." לחשתי.
"למה את פה??" שאל,מביט בי.
"אני..." לחשתי "אני זאת ששברה לך את העציץ בכניסה.
הסוף.
מפתיע הא??
| |
 הדיבור של דנה בננה[=
היום היה לי יום כזה מעצבן!!
קודם כל,היה לי היום מבחן ענקי בהיסטוריה,ולא שלא למדתי,למדתי,באמת,ב3 בלילה של אתמול,אבל הלך לי כל כך גרוע,בטח קיבלתי איזה 9..
עזבו,לא בא לי להסביר על ההדרדרות המתמדת שלי,אפילו המורים שלי כבר צוחקים עלי,ומשווים את ההדרדרות שלי למפולת שלגים קטנה,הומור של מורים (בלי להעליב,אם יש פה איזה מורה או משוו,לא שאני מאמינה שהמורה שלי להיסטוריה תכנס לפה,אבל בכל זאת,פאדיחות..[=)
דבר שני הציע לי חברות כמו איזה ילד בגן הבן שאני הכי הכי הכי הכי!!!! לא סובלת,טוב כדי שאני אסביר..
אז ככה,קוראים לו ברק,והוא כזזה ילד דבק,מכירים,אלה שכל כל כל הזמן אתם אומרים להם "עזבו אותי" והם ממשיכים להצמד כמו איזה עלוקות,והוא גם לא ממש,איך אני אקרא לזה?? נאה,כן זאת מילה טובה,לא שזה מה שמעניין אותי,אבל לפחות היגיינה בסיסית,כמו להסתרק אין לו,או חכם,הוא די לא יודע לכתוב את המילה שגיאות בלי טעויות, אז אני ממש לא סובלת אותו,אבל חברה שלי נועה מחבבת אותו,כי הוא כזה גבוה ושרירי וכאלה,אז אני מרשה לו להיות על ידי (בתנאי שנועה בסביבה)
טוב אני לא כזאת מרשעת כמו שאתם מנידים בראש אי שם בבית שלכם וחושבים,באמת,אני פשוט לא סובלת אותו,פעם אחת,הלכתי לשרותים, והוא כמעט נכנס אחרי!! אני לא צוחקת,אם לא היו שם שמיניסטים הוא בטוח היה עוקב אחרי.
אני לא כזאת מחוזרת,זה נכון,כי למרות שאני נראית סביר אני די חננה (אז מה,אני גאה בזה,חננות זה חמוד,במידה כמובן) [=,ואני אוהבת ללמוד וכאלה,אבל לעזאזל!!אפילו לי יש קווים אדומים..
אז אמרתי לו לא,באופן חד משמעי,אבל הוא קרצייה,הוא ממשיך להציע לי בכל מיני דרכים מוזרות כמו לשלוח את חברים שלו,או לכתוב לי שלט על הלוח בכיתה,אז היום פשוט תפסתי אותו ואמרתי לו "תשמע,נמאס לי ממך,אמרתי לך לא,אז זה לא!"
ולמרות שכולם הזדעזעו מזה שאמרתי לו את זה ככה (ונועה גם כמעט בכתה) הוא רק המשיך לחייך את החיוך המטופש שלו ולשלוח אנשים שיגידו לי שהוא אוהב אותי.
א-ל-ו-ה-י-ם!!
טוב,עכשיו אני חייבת ללכת,מצטערת,יש לי בייביסיטר על זוג הבנות הכי חמודות במזרח התיכון-נוגה ואיה,הן תאומות בנות 4,והן כאלה מתוקות,אולי הן ישפרו לי את היום..?[=
אוהבת..[=
| |
שאלום לכל אנשי כדור הארץ,
כאן נעמה מדווחת ((:
(רק לידיעתכם הכללית, הסמיילי למעלה הוא סמיילי עם סנטר כפול XDDD)
אח, אני וחוש ההומור הכל כך -לא- מפותח שלי.....
אז הפעם דנה החליטה להיות דנידנה (<<<שילוב עלוב של דנה+דנידין)
והיא נעלמה לה, יושבת איפשהו בבית שלה..... לא משנה, בקיצור, אני כותבת לבד היום.
(כן, אני יודעת שיש לי קטע חריג עם פינגווינים, אני צריכה להיגמל.... אבל תודו שהוא חמוד XD)
אוקיי, אז מה יש לי לספר היום, אתם שואלים?
-היה לי מבחן גדול במיוחד..
-הצלחתי לעצבן כמה מורים...
-זהו נראה לי.....
אם יש לכם משהו לספר, בא לכם לחלוק את מה שעובר עליכם, לפרוק עצבים,
אני כאן בשביל זה, אז אם אתם רוצים להרביץ למישהו, אני מוכנה (להביא לכם את דנה
שתרביצו לה, נראה לכם שאני אקריב את עצמי?!?!?)
אממממ... אין לי הרבה מה לכתוב, אז קבלו משפט נחמד:
"האהבה אולי עיוורת, אבל השכנים לא, אז נא לא להתנשק בחדר המדרגות!"
אהבתם? לא אהבתם? תגובות יתקבלו בברכה [=
עריכה של דנה-דנידנה זה כן חמוד!! חוצפה..]=
| |
 ברוכים הבאים ושלום שלום לכם ((:
הדיבור של דנה בננה[=
אז אני ונעמה "אני לא בלונדינית,אני רק נראית כזאת",ישבנו בבית של נעמה ושתינו את השוקו המיוחד שלי-רק שוקולד מומס,יאמי.. וכן אנחנו שמנות,וכן לא אכפת לנו. (צוחחקת אתכם יא יבשים!!)
ואז אמרתי "טוב משעמם לי..עד שאנחנו נפגשות.."
"מה לעשות שאת משעממת." היא אמרה,ואז התחלנו מלחמת כריות עם הכריות של הסלון
ואמא שלה התעצבנה. "לא, באמת." אמרתי,אחרי שסיימנו לריב וישבנו על הספה בלי הכריות.
"מה נעשה?" "אולי נכתוב בלוג?" שאלה נעמה,מכורת מחשב שכמוה.
"אתן-שתי בנות חנוניות משעממות שכמותכן?" אמרה נוגה,אחות של נעמה.
אחרי ש"הסברנו" לה שאם היא תקרא לנו עוד פעם חננות היא תחטוף בוקס שלא
ישארו לה שיניים החלטנו ללכת על זה,בעיקר כי ככה נוכל להתעדכן מה קורה אחת אצל השניה,
כי אנחנו לא נפגשות כל השבוע- היא לומדת בבית ספר המקומי ואני בבית ספר לאומנויות.
אז אני דנה-גבוהה מידי,שמנה מידי,עם מידת נעליים שלא מביישת פיל,עיניים יפות (כחולות אפורות) ושיער חום שלא מסכים לגדול.
מתה על שוקולד,אוהבת לשיר,בת 15 (ייא!!) ולומדת עם חבורה של מסטולים.
עד כאן אני,נעמה גם צריכה (למרבה הצער) לכתוב.
אז נקשקש...[=
-עריכה של נעמה: דנה, יא אהבלה, את לא שמנה מדי ולא גבוהה מדי, צאי מהסרט.
-הוספה של דנה:נעמה,אני מטר 71 קיבינימט!! ומשקל... לא מגלה!!
החיים עפ"י נעמושה ^^
כן, כן, מכירים את זה כבר. פותחים בלוג, מדברים, מגיבים. מה שונה?
אז אני אגיד לכם מה שונה: אנחנו כאן כדי להביע את מה שעובר עלינו באמת,
ובדרך לחפור לכם במוח עם השטויות שלי והשיגעונות של דנה (כן, הסתומה שכתבה למעלה,
וכן, גמאני מצטערת שנתתי לה לכתוב לפני XD) אז תתכוננו, כי זה לא סתם בלוג.
עכשיו אתם בטח יושבים לכם כמו מפגרים מול המסך וחושבים "כן, בטח, מה שתגידי.."
אז אם אתם לא מאמינים לי זה ממש פוגע. סתם, תחשבו מה שאתם רוצים.
אז בקיצור, אני, נעמה, בת 15, ודנה, חברתי ה"קצת" פסיכית, החלטנו לכתוב לכם בלוג
על מה שקורה לנו בשנותינו היפות של החיים. תהנו, וחנוכה שמח ^ - ^
סתם,נראה לכם שאני אעזוב אתכם אחרי זה?? עד חנוכה יש הרבבבה זמן,חכו חכו..[=
אז אנחנו עכשיו כבר מכירים,חבל עליכם..
טוב נו-זאת אשמתכם-מה נכנסתם לפה??
עכשיו תהיו חייבים להמשיך לקרוא.[=
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
