
מה בסה"כ אנחנו?כולה פאקינג ילדים בני 15..החיים שלנו אמורים להיות הכי פשוטים בעולם,
והכי מאושרים בעולם,חברים,מבחנים(זה החלק הרע,אבל עוברים את זה),יציאות בילויים והרבה כיף:)
אנחנו לא צריכים לשלם שכר דירה,לא צריכם לדאוג לילדים,בקיצור החיים שלנו אמורים להיות דבש
רק שבאיזשהו שלב הכול מתחיל להסתבך,
מדבר קטן שאמור להיות ויכוח קל בין חברות,נהיית מהומה ענקית ?אבל פאק למה אי אפשר
לפתור את זה יחד?ולהגיד סבבה קרה מה שקרה ועכשיו ממשיכים הלאה.
בזמן האחרון קלטתי שזה לא החיים מסובכים, אנחנו הופכים אותם לכאלה.
אני רואה אותנו בתור חבורת בנות אחלה,יש בינינו ריבים,ובעיות כמו כל חברות,
אז למה לסכסך?למה לפגוע?למה להתערב?
ברגע שפוגעים בחברות שלי ,פוגעים בי. ואני חושבת שהוכחתי את זה לאחרונה.
אני יכולה להגיד שמהניסיון לסכסוכים האלה יצא משהו טוב,
גילתי פרצופים של אנשים, אבל הכי חשוב
זה קירב אותי ואת החברות שלי,זה הכי משמח:)
ואני מודעת לכך שיהיו עוד ריבים בפתח,
אבל אני מקווה שעד אז נזכור כמו שאמרתי בתחילת הפוסט:
"מה בסה"כ אנחנו?כולה פאקינג ילדים בני 15,החיים שלנו אמורים להיות הכי פשוטים בעול