לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כינוי:  &^*%#

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

12/2008

זרזיף של כעס


כשנמצאים במקום מסויים, נניח... חדר שינה, לא מייחסים חשיבות רבה לעטיפה שלו. לצורך העניין, העטיפה תהיה הצבע של הקירות.

זה לא משנה אם הוא כחול, ורוד או בצבע קרם.

אתם תסתכלו, תחשבו לעצמכם "איזה צבע יפה" (או לא יפה, זה לא משנה) ותמשיכו הלאה, תתחילו לבדוק את מה שמרכיב את החדר, את התוכן שלו.

הצבע של הקיר לא מאוד ישנה לכם כשאתם בפנים. אני בספק רב מאוד אם תסתכלו על הקיר ותנסו לנתח את המסר שהצבע מעביר או מה חשב אותו האדם שצבע את הקיר כשהוא בחר דווקא בצבע הזה. הרבה יותר יפריע לכם אם השטיח יהיה מלא באבק, אם השעון לא יהיה מכוון, אם התמונה על הקיר עקומה או... אם הדלת של הארון חורקת.

אבל אם תפגשו אדם, סתם אדם, זר, ברחוב, אתם לא תחשבו מה התוכן שלו, קודם כל תבדקו את העטיפה. ולא בהכרח כי תרצו, אולי מתוך הרגל. זה לא באמת ישנה לכם אם התמונה על הקיר ישרה או אם השטיח נקי לחלוטין, הרבה יותר יפריע לכם אם תהיה על הקיר נקודה קטנה בה התקלף קצת הצבע.

ואולי הפעם תתחילו לנתח את המראה של אותו אדם זר ולחשוב "מה הוא חשב לעצמו כשהוא התלבש ככה" או "מה הוא חשב לעצמו כשהוא יצא עם הפנים האלה לרחוב".

בסיטואציות כאלה, בסופו של דבר, כולם נדפקים.

גם המנתח וגם המנותח.

 

תאמינו לי, אם הייתי ממשיכה לנתח עוד קצת, כבר הייתי הופכת לדוקטור.

נכתב על ידי &^*%# , 15/12/2008 19:27  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





51

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל&^*%# אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על &^*%# ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)