דומה מלכות השמיים ליום בקורס בודקים בנתב"ג.
המטרה הסופית של החניכים היא ללמוד מספיק טוב בשביל לעבור את המבחן שנערך בבוקר למחרת. במהלך כל היום המדריך מדבר ללא הפסקה, ואסור לחניכים לפספס מילה ממה שהוא אומר במהלך היום, אחרת כשהם יחזרו להקשיב הם יגלו שהם פספסו כ"כ הרבה שיקח להם המון זמן ומאמץ להדביק את הפער ולחזור לרצף השיעור. במידה והחניך מצליח להדביק את הפער- מצבו מצויין. במידה ולא- הוא יאלץ להמתין עד סוף השיעור ולבזבז את זמן ההפסקה שלו על ניסיון להדביק את הפער באופן אישי מול המדריך (שעשויה להיות מביכה, כי המדריך יבין שלא הקשבת...) במידה והפער עצום מכדי להדביקו בזמן ההפסקה, החומר של השיעור הבא לא יובן, וכן הלאה.
יש אין ספור סיבות לפספס חומר במהלך השיעור. יכול להיות שמדובר בפטפוטים.. יכול להיות שסתם נדדת במחשבות.. יכול להיות שיצאת מהכיתה לדבר בטלפון או לשירותים.. רמת הלגיטימיות של הסיבות היא שונה, אבל השורה התחתונה היא שכל אחת מהן יכולה לגרום לכישלון במבחן.
התנאים הפרקטיים הארציים להצלחה במבחן הם הקשבה מלאה, ואינטיליגנציה ברמה שתסייע לי להבין וללמוד טוב. (לא מדברת כרגע על פוקס)
היום תפסתי את עצמי נודדת במחשבות באמצע אחד השיעורים.. גג דקה. כשהתאפסתי על עצמי גיליתי שאין לי מושג מה המדריך אומר, ושאני חייבת לסגור את הפער דחוף דחוף דחוף, אחרת אני אאבד אותו לגמרי וסיכויי ההצלחה שלי במבחן מחר יהיו נמוכים נמוכים נמוכים. זה הכניס אותי ללחץ כי מאוד רציתי להיות בקצב שלו, להבין וללמוד בצורה טובה, כדי שאני אעבור את המבחן. כשהבנתי את ההשלכות של הנדידה שלי במחשבות, הפסקתי את זה מיד, ואני לא אעשה את זה שוב בשום פנים ואופן עד סוף הקורס.
"מי שאזן לו, ישמע נא מה שהרוח אומרת לקהלות. המנצח, אני אתן לו לאכל מעץ החיים אשר בגן אלהים." (חזון יוחנן ב 7)
אח"כ אלהים הראה לי את המשל: היום בקורס הוא החיים שלי, המדריך הוא אלהים, חוסר ההקשבה שלי היא חוסר ציות לאלהים, ההבנה והלמידה הם ההליכה איתו בקריאה שלי, המבחן למחרת הוא המשפט שלי אצל השופט הצדיק בתום החיים שלי כאן, וההצלחה שלי במבחן היא יציאה מהמשפט כזכאית. ניצחון.
התנאים הפרקטיים הרוחניים לניצחון במשפט הם ציות מלא, וחכמה שמיימית ברמה שתסייע לי ללכת איתו במלוא הקריאה שלי. (אמונה עם מעשים)
(הבעיה העיקרית במשל היא שהמרצה לא חנון, רחום, ארך אפים ורב חסד ואמת, ולא בעל תכונות נוספות שיש לאלוהים...)
עוד דבר שאלהים הביא לתשומת לבי, זה התגובה שלי לנדידה שלי במחשבות. כאמור, כשהבנתי את ההשלכות של זה, הפסקתי את זה מיד, ואני בשום פנים אופן לא אעשה את זה שוב עד סוף הקורס. אני רוצה לקבוע דבר זהה במישור הרוחני, אבל לפעמים נכשלת. הכל קשור לצליבת הבשר, להתייצבות כנגד השטן, ולכניעה לאלהים. אני יודעת שבהמשך ההליכה שלי אני אשתפר בזה, כי הריסון העצמי שלי ירבה בתור אחד מפירות הרוח, אבל אני תמיד אצטרך להישען על האופי הרחום ורב החסד שלו, ועל הפדות שיש לי בדם ישוע המשיח.
"אשרי האיש המחזיק מעמד בנסיון, כי לאחר עמדו בנסיון יקבל את עטרת החיים אשר הבטיח אלהים לאוהביו." (אגרת יעקב א 12)
כינוי:
born again
בבלוג זה
בכל הבלוגים
