לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

DDT להמונים


דרור דין טמיר (1977) נולד, גדל וחי באחת מערי הלוויין של המטרופולין התל אביבי. כל זה נגמר כשעבר לירושלים מסיבות שלא היו תלויות בו, ומאז הוא מנסה להכות שורש בסלעי ההר, ללא הצלחה יתרה. לדידי אין אג'נדה מגובשת על עצמו ועל החיים, אז אל תצפו לאחת. אנא, הגיבו


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2008

על הומואים, שלום עכשיו ופלסטיק


אחרי הפתיחה המרגשת של הבוקר, הגיע הזמן להתחיל עם דברים קצת יותר מהותיים.

עלה לי פתאום רעיון שמסביר, אולי, את כל הקטע של הגבר המודרני הרגיש, תנועות השלום למיניהן ואת הבום של תופעת ההומוסקסואליות מאז אמצע המאה הקודמת.
בשנות ה-60 של המאה הקודמת החלה בעצם הפריחה של תנועות השלום למיניהן, של ההומוסקסואליות הגלויה ושל הגבר שמחובר לצד הנשי שבו. מה בעצם גרם לזה? התפתחות טבעית של חברה מתירנית מתוך שמרנות כאנטיתזה שהתקדמה מהשוליים אל המרכז? כנראה שכן, לפחות במובן מסויים, אבל נשאלת השאלה מה היה הטריגר?
אחרי מלחמת העולם השניה החל השימוש בפלסטיק בהיקפים שאנחנו מכירים היום. פתאום החליף הפלסטיק את הזכוכית בהמון דברים, כלי אוכל, בקבוקי שתיה וכו'.
על מנת לקבל פלסטיק שקוף ולא שביר, מוסיפים לו חומר שנקרא ביספינול A. החומר הזה משמש לא רק לתעשיית הפלסטיק, אלא גם כתחליף אסטרוגן אצל נשים שסובלות מחוסר בהורמוני מין נשיים... הביספינול A משתחרר בהדרגה מהפלסטיק ומזהם את האוכל והשתייה שאנחנו צורכים בכלי פלסטיק. אתם מבינים לאן אני חותר?
האם ייתכן שכל מהפכת התרבות, תנועת השלום, ההיפים והשחרור המיני של שנות השישים נבעו בעצם מזה שגברים קיבלו פתאום מנות קבועות של אסטרוגן דרך האוכל והשתייה שלהם? האם ייתכן כי כל העלייה בדיווח על הומוסקסואליות כתופעה חברתית, כל הגברים הרגישים, כל המטרוסקסואליים והגברים שמתחברים לצד הנשי שלהם וכו' הם בעצם תופעת לוואי של תרבות הפלסטיק?
מחקרים שונים מראים לנו שהומוסקסואליות אינה נשלטת ואינה מבחירה. להומוסקסואליים שוני אמיתי במבנה המוח ביחס לזה של הטרוסקסואלים. האם ייתכן שההורמונים שצרכה האם בעל כורחה השפיעו על התפתחות מוחו של התינוק ובכך על נטייתו המינית?
האם ייתכן שהגבר המודרני הרגיש, זה שאוהב אסתטיקה, בגדים ועיצוב פנים ונוהג לבכות מדי פעם בסרטים הוא בעצם תוצר של בקבוק הקולה שלו?
אל תתחילו לזרוק לי דוגמאות של איזה גבר-גבר שלועס פלסטיק לארוחת בוקר ועדיין יוצא מדי ערב לצוד תאואים בדיזנגוף וחוזר למערה שם ממתינה לו אשתו הכנועה, או של איזה גבר שעיר, שרירי ואלים שאמו שתתה אסטרוגן מזוקק בזמן ההיריון איתו, כי ברור מאליו שלא כל האוכלוסיה מושפעת באותו האופן מאותם גורמים, אבל התופעה, כתופעה, קיימת. אל תזרקו לי גם את האימפריה הרומית, כי שם הייתה ההומוסקסואליות סוג של אוננות כשבמקום יד משמש עבד צעיר. לא היו שם מערכות יחסים של זוגיות ממש בין גברים. דוד ויהונתן? ספקולציות.
יאללה, אני העליתי את הרעיון. את המחקר אני מצפה מהרופאים לעשות, אבל לא לשכוח לתת קרדיט על הרעיון ולהתחלק בתמלוגים...
למען הסר ספק, התופעה מעניינת אותי ברמה התיאורטית בלבד. זה שמישהו הומו או סטרייט לא מזיז לי את קצה הישבן. אני עצמי מעדיף את בנות המין הנשי, אבל שכל אחד יעשה את מי שעושה לו טוב...
נכתב על ידי , 16/12/2008 11:34   בקטגוריות מגדר, מיניות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בן: 47




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדידי טמיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דידי טמיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)