כואב לי לכתוב את זה, באמת, אבל בואו לא נהיה צבועים.
ציפי לבני בסך הכל זרקה לנו את האמת בפרצוף. היא לא ניסתה לייפות אותה, היא לא ציפתה לנו אותה בשוקולד וריבה, ואפילו לא אמרה לנו שאם נבלע אותה נגדל ונהיה חזקים. היא פשוט זרקה לנו את זה בפנים. בינינו? אני מעדיף את זה ככה.
סוגיית גלעד שליט היא אחת הסוגיות הכואבות ביותר בשנים האחרונות. גלעד בשבי, אנחנו יודעים שהוא חי, ואנחנו לא יכולים לעשות כלום בעניין. לב העם כולו יוצא אל הילד התמים הזה שכלוא בשבי החמאס בעזה ואין איש יודע מה עובר עליו.
ועכשיו בואו נשמע עוד קצת אמת כואבת בפרצוף. הוא חייל! אתם יודעים למה חיילים לובשים מדים? בין השאר כדי שגורמים עויינים יזהו אותם כמטרה לגיטימית. ברור שאנחנו רוצים להחזיר אותו, ברור שאנחנו דואגים וברור שקשה לנו, אבל גלעד שליט ידע, כמו שיודע כל חייל, כמו שידעתי אני, שקיימת האפשרות שהוא ייפול בשבי. קיימת האפשרות שהוא יפצע, וקיימת האפשרות שהוא ייהרג.
או שחשבתם שפנקס השבי שקיבלתם בבקו"ם היה רק כדי שיהיה לכם מה לשים בכיס של החולצה?
כל עוד המלחמה המטופשת הזו נמשכת, כל עוד גורמים קיצוניים ממשיכים בפעילות טרור נגדנו, אני מעדיף שיתמקדו בפעילות נגד חיילים ולא נגד אזרחים. למה? כי זו מטרתם של החיילים! להלחם בגורמים עויינים ולהקריב את עצמם במידת הצורך למען המולדת. מטרתם היא לדאוג לכך שהאזרחים ירגישו כמה שפחות בפגיעה בשגרת יומם, גם במחיר חייהם שלהם.
האמירות כאילו חיילים לא ייצאו לקרב בגלל שהם רואים מה קורה עם גלעד שליט היא אמירה חסרת אחריות. יש מדינות שהאתוס שלהם שולל כל התדיינות עם גורמי טרור, גם במחיר חיי אדם. סביר להניח שבמדינה כזו הטרוריסטים לא היו מעיזים לדרוש 1,000 טרוריסטים עבור חייל אחד. תארו לכם שגנרל יבחר שלא להוציא את חייליו לקרב רק מכיוון שהם עלולים לההרג. איזה מן צבא זה יהיה?
העסקאות שעשתה ישראל בעבר כמו עסקת ג'יבריל, עסקת טננבאום והעסקה האחרונה (שבה שוחררה חיית אדם שרוצצה את ראשה של ילדה בת ארבע אל הסלעים בקת הרובה תמורת שתי גופות), הן שגרמו למחיר לעלות כל כך. הן בדיוק הסיבה שבגללה גלעד יושב עדיין בשבי. הגיע הזמן לשים את הגבול ולהגיד, לא עוד!
אתם באמת רוצים ש-1,000 טרוריסטים יחזרו מלאי שמחה כדי להמשיך ולחטוף חיילים נוספים? אני מודה שאני לא.
ככל שהמחיר שמשולם הוא גבוה יותר, אנחנו, במו ידינו, מעודדים חטיפות נוספות של חיילים.
כמו כל העם, אני מייחל, מתפלל ומצפה לחזרתו של גלעד אלינו, בריא ושלם ובמהרה. יחד עם זאת, אני שמח שהממשלה מגלה (סוף סוף) אחריות ולא פותחת בחתימה על הסכם כניעה את הסכר שיגרום לחמאס לעזוב הכל ולהתחיל לצבור חיילים ישראליים במחסנים.
גלעד, אני מקווה שאת חג הפסח כבר תחגוג איתנו. אני מתפלל לכך בכל יום. באמת!
תדע שבאמת שהמדינה עושה הכל כדי לשחרר אותך, אבל ברגע שנחצה הרוביקון, אין כבר דרך חזרה.
הלוואי שתחזור אלינו כבר.
אוהבים אותך.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
