קודם כל אני מתנצל על ההיעדרות. ימים מטורפים עוברים עלי...
עם שוך הקרבות אפשר לחזור ולהתמקד בתחום החברתי. לא ככה?
לפני כמעט שבועיים, יצא לי ללכת להופעה האחרונה של פסטיבל שירי הילדים המחודש בהפקת טמירה ירדני (נדמה לי שזה טדי הפקות. נכון?).
אתחיל במחמאות, ויש הרבה. הפסטיבל היה מושקע ברמות מדהימות. השילוב של הנוסטלגיה עם השירים החדשים גרם לי להזיל יותר מדמעה אחת. אחרי הכל, ילדותי הייתה רצופה בפסטיבלים האלה, וכאב לי על מותו של הפסטיבל עקב כניסתו של הפסטיגל לשוק.
הפסטיגל, שהתחיל במתכונת דומה מאוד לזו של הפסטיבל, הפך לטעמי למוצר ממוסחר שאין בינו ובין הפסטיבל (או הפסטיגל) המקורי כל קשר. הורי דור ההווה יעידו.
כשראיתי לראשונה את הקליפ המדהים שהופק, היזלתי דמעות! אני לא מתבייש להודות. עד כדי כך התרגשתי. עד היום אני שומר תקליטי ויניל של הפסטיבלים "ההם". המקוריים. חזרתי הביתה ומיד השמעתי לעצמי את לילך גליקסמן...
כשראיתי את הפסטיבל הייתי כנראה עסוק מדי בלהתרגש, אבל אחר כך, כשראיתי אותו ב-DVD עוד כמה וכמה וכמה פעמים (מסיבות כאלה ואחרות) שמתי לב למשהו שלא שמתי עליו דגש בהופעה המקורית, בבנייני האומה. משהו שהפריע לי.
בקטע מסוים, משתלטת הדמות ה"רעה" (לימונה הקורעת מצחוק המגולמת ע"י אילן פלד) על הבובה פסטי וגורמת לה לעשות את שהיא חפצה.
אתם יודעים מה ההבדל העיקרי בהתנהגותה בין פסטי של לפני (ה"טובה") לפסטי שתחת שליטת לימונה (ה"רעה")? התשובה ברורה:
פסטי של אחרי היא מזרחית! היא מתחילה לדבר ב-ח' מודגשת ושרה את המנון הפסטיבל במקצב מזרחי.
אין לי בעיה עם המזרחיות המודגשת יתר של לימונה שדוחפת ח' גרונית גם כשמדובר ב-כ'. זו הדמות, והיא מצחיקה, גם ללא קשר לפסטיבל. העניין הוא שפסטי הייתה דמות רגילה, ללא מבטא מודגש כזה או אחר, וכשהיא נתונה תחת שליטתה של לימונה (שזוממת להשתלט על הפסטיבל/לבטל אותו) היא מקבלת פתאום מאפיינים מזרחיים מודגשים!
איזה מסר אמור להתקבל מזה? מה אמורים ילדים להבין מזה?
זה מזכיר לי את סרטי חסמב"ה בשחור לבן, שבהם הטובים היו צברים יפי מראה, (אמנם ללא שיוך עדתי בסרט, אך למעט מנשה "התימני" היו כולם אשכנזים על פי הספרים), והרע שקרוי היה אלימלך זורקין (למעשה שם רוסי) מגולם בו על ידי זאב רווח, שמשתמש במניירות האולטרא-מזרחיות שכל כך אפיינו את המשחק שלו באותן שנים מוקדמות...
לא האמנתי שהחלוקה הזו ל"מזרחי הרע" וה"אשכנזי הטוב" עדיין קיימת בעולם הבידור של היום, אבל כנראה שטעיתי... מסתבר שבמובנים מסוימים הפסטיבל הזה באמת החזיר את שנות ה-80...
בכל אופן, למרות ההחלקה הזו, הפסטיבל היה מדהים, ואני ממליץ בחום על רכישת ה-DVD. מדובר בשירים נפלאים שלרובם יש פוטנציאל להזכר לדורות, ממש כמו השירים בפסטיבלים ההם, הקלאסיים, של אותה ילדות נשכחת...
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
