לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

DDT להמונים


דרור דין טמיר (1977) נולד, גדל וחי באחת מערי הלוויין של המטרופולין התל אביבי. כל זה נגמר כשעבר לירושלים מסיבות שלא היו תלויות בו, ומאז הוא מנסה להכות שורש בסלעי ההר, ללא הצלחה יתרה. לדידי אין אג'נדה מגובשת על עצמו ועל החיים, אז אל תצפו לאחת. אנא, הגיבו


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2009

על אינטימיות מינית, אינטימיות זוגית, והכלום שביניהן


אם יש משהו שמשגע אותי, זה שאי אז בעבר ברחוק, איזה פוריטן חולה נפש, וכנראה גם די מסכן, החליט שמין חייב להיות מחובר לזוגיות.
אני אתחיל בסיפור. הקוראים הקבועים יודעים כבר שאני גרוש. בלי להכנס לפרטים, הסקס ביני ובין אשתי לשעבר היה מהגרועים בהיסטוריה. הייתה לנו זוגיות נהדרת (לפחות התחילה כך), הבנה מופלאה, תקשורת מדהימה, וסקס... סקס משעמם, בנאלי, צפוי ומכני. בלי תשוקה, בלי התלהבות ובלי הנאה... (חשוב לציין שמעולם לא "בגדתי", ולדעתי גם היא לא).
אחרי הגירושין התחלתי לעבוד במקום מסוים. הייתה שם בחורה בערך בת גילי, יפהפיה מהממת, דוגמנית ממש. בלונדינית טבעית עם עיניים כחולות כמו בפוסטרים של לבני. אחת שכשמסתכלים עליה בטוחים שמלאך ירד מגן עדן, וכשהיא פותחת את הפה מבינים למה גירשו אותה משם... כלבה שהשטן לא ברא.
בקיצור, אני והיא לא הסתדרנו מהרגע הראשון. שנינו עובדים כמנהלי צוותים, ומהשניה הראשונה היו בינינו חילוקי דעות לגבי הכל, החל מאיזה צבע לבחור לפרסום, ועד לאופן שבו צריך לדבר עם הצוותים שמוכרים את המוצר בשטח.
יום אחד נשארנו בעבודה מאוחר, שנינו, לבד. ויכוח גרר ויכוח שגרר מריבה שגררה התפרצות זעם שגררה סקס מדהים על הרצפה במשרד. כשזה נגמר, לא כל כך ידעתי איך לאכול את זה. מסתבר שגם היא לא. התחלנו לדבר ולנסות להבין מה זה אומר על היחסים שלנו מעכשיו. פתאום התחלתי לצחוק.
"למה אתה צוחק?" היא שאלה.
"כי אני לא סובל אותך!" התפוצצתי.
לקח לה בדיוק שנייה להתחיל להתפוצץ מצחוק יחד איתי.
בקיצור, מאז אנחנו ממשיכים לא לסבול אחד את השני, ממשיכים לצעוק אחד על השני בכל הזדמנות, לרדת אחד על השני וגם ללכלך אחד על השני אצל הבוס, אבל אם קורה שאנחנו נשארים לבד במשרד בערב, אנחנו משחזרים את הערב ההוא אחד לאחד, ומגלים בכל פעם מחדש מה משמעות המילה "וואו!".
עכשיו תבינו מה המשמעות של שני הסיפורים האלה? המשמעות פשוטה נורא. מי שחיבר בין הזוגיות למיניות עשה עוול למיליארדי הולכי על שתיים ברחבי העולם.
נכון, מדובר בשני דחפים שמרגישים שני בני אדם אחד לשני. בדרך כלל אותו אדם מרגיש את הדחף לזוגיות ואת הדחף לאינטימיות מינית לבני אותו המין, אבל מכאן ועד להחלטה ששני הדחפים הם דחף אחד? נו באמת...
היום, בדיעבד, ברור לי שאם אני וגרושתי היינו מרשים לעצמנו "להשתולל" בחוץ, כנראה שהיינו נשואים עדיין באושר. התאמנו פרפקט אחד לשני בכל הקשור לאינטימיות זוגית, ואפס התאמה בכל הקשור לאינטימיות המינית.
לא מזמן הכרתי בחור שאוהב את אשתו, מאוהב בה ומעריץ את האדמה שהיא דורכת עליה (בלי הגזמה!) ובכל זאת, לא עובר שבוע בלי שהוא מוצא את עצמו במיטה של מישהי אחרת. גם אשתו לא יוצאת מקופחת, כן? אין לי מושג אם אשתו יודעת, ואין לי מושג אם אשתו "בוגדת" גם היא, מה שבטוח זה שה"בגידות" שלו לא הופכות אותו לבעל טוב פחות. אולי להיפך. הוא מאושר! מי שמאושר, בהכרח יהיה גם בעל טוב יותר מאדם שמסתכל על של הפיתויים שעומדים בחוץ ויודע שאסור לו לגעת. ריבוי האיסורים הזה הופך את האדם לממורמר.
יש מספיק זוגות שמנהלים מה שנקרא "נישואין פתוחים". בפועל, לדעתי, כשזה בא מהסכמה מלאה של שני בני הזוג, לדעתי זה המתכון המושלם לזוגיות מאושרת. שני אנשים שמצאו אהבה זה בזרועות זה, בטוחים לחלוטין באותה אהבה משותפת ונותנים אחד לשני ליהנות ממימוש הדחפים המיניים שלהם גם עם בני זוג אחרים מתוך הבנה שכמו שנעים לדבר אחד עם השני, אבל לפעמים צריך לפגוש ולדבר גם עם חברים, כך נעים לשכב אחד עם השני, אבל לפעמים צריך לגוון.

שוב, הטענה המרכזית שלי היא שהדחף לאינטימיות זוגית והדחף לאינטימיות מינית, הם שני דחפים שונים לחלוטין ואין ביניהם שום קשר. הראשון מונוגמי, והשני לחלוטין לא. כל ניסיון לחבר ביניהם הוא ניסיון לטשטש את האנושיות שלנו ולהכניס אותה למסגרות לא הגיוניות. אנחנו עדים לפשיטת רגל של מוסד הנישואין. לדעתי זה חלק מההסבר לכך.

בהזדמנות אכתוב גם את דעתי על מה שהחברה הפוריטנית גרמה לגברים, ובעיקר לנשים.

לילה טוב!
נכתב על ידי , 23/2/2009 00:24   בקטגוריות אהבה ויחסים, ביקורת, שחרור קיטור, עבודה, סקס, מיניות האדם, מיניות, מגדר  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בן: 47




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדידי טמיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דידי טמיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)