DDT להמונים
דרור דין טמיר (1977) נולד, גדל וחי באחת מערי הלוויין של המטרופולין התל אביבי.
כל זה נגמר כשעבר לירושלים מסיבות שלא היו תלויות בו, ומאז הוא מנסה להכות שורש בסלעי ההר, ללא הצלחה יתרה.
לדידי אין אג'נדה מגובשת על עצמו ועל החיים, אז אל תצפו לאחת.
אנא, הגיבו |
| 11/2009
שוב האח הגדול
אולי החשק לכתוב בבלוג מתעורר בי כשהאח הגדול משודר?
אולי...
הבוקר כתבה סמדר שילוני בYnet על פרק הפתיחה של התוכנית. היא כינתה את התוכנית "פריק שואו".
אני מת על הטור של סמדר שילוני. היא אחת הכותבות הכי שנונות ומצחיקות שיש. הפעם לא אהבתי...
פריק שואו? בואו ננסה להבין מה הפריק שואו (בכוונה אשתמש בטייפ-קאסטינג):
אינסטלטור עם תסמונת טורט.
טרנס-סקסואל.
זוג נשוי, כשהאישה בהריון ובעלת טעם נוראי בלבוש.
בחורה גרוזינית שאומרת על עצמה שהיא כוסית על.
חיילת בלונדינית עם שאיפות לקריירת מסלול (כך זה נראה)
דוגמן חירש.
בחור שחושב שהעולם מצחיק אז צוחקים.
ערביה מוסלמית מודרנית.
פולניה בת 61.
עיתונאי הומו.
באיזה עולם עצוב האסופה הזו (ויש עוד כמה דיירים) נחשבת לפריק שואו???
למה אוסף של דמויות שסביר שכל אחד מאיתנו מכיר אותם או את דומיהם (לפחות חלקם) מעולמו הקרוב, הופך לפריק שואו?
את השעות האחרונות ביליתי בצפייה בחבורה החדשה של דיירי האח הגדול, וממש כמו בעונה הקודמת, אני מאוהב.
אני כל כך שמח לראות שכל הסטראוטיפים נעלמים ברגע שהחיים האמיתיים נכנסים לתמונה. זה הדבר היפה בחיים האמיתיים שהתוכנית הזו מציגה. מהר מאוד נעלם הקולב ונשאר האדם. זה בלט במיוחד בתוכנית ה-VIP.
אני חייב לכתוב משהו שכתבתי גם בויינט. כשבנשיונל ג'אוגרפיק מראים איזה ברדלס, אריה או קרנף שחי בשמורת טבע ובמשך X חודשים מתעד צוות צילום את חייו 24/7 זו תוכנית איכות, וכשאותו הדבר בדיוק קורה עם בני אדם, פתאום אנחנו מדברים על תוכניות טראש? ושאף אחד לא יגיד לי ששמורות הטבע האפריקאיות הן טבע לא מבוית, כי ברצינות...
ומי שחושב שהרצון להיחשף הוא חולני צריך לזכור שבמציאות של היום רובנו אוהבים את החשיפה הזו. זה נכון לגבי טוקבקיסטים, זה נכון לגבי בולגרים, וזה נכון לגבי מבקרות טלוויזיה. מה רע ברצון ל-15 דקות תהילה?
| |
|  כינוי:
בן: 47 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
