DDT להמונים דרור דין טמיר (1977) נולד, גדל וחי באחת מערי הלוויין של המטרופולין התל אביבי.
כל זה נגמר כשעבר לירושלים מסיבות שלא היו תלויות בו, ומאז הוא מנסה להכות שורש בסלעי ההר, ללא הצלחה יתרה.
לדידי אין אג'נדה מגובשת על עצמו ועל החיים, אז אל תצפו לאחת.
אנא, הגיבו |
| 2/2010
לאן הולכים מכאן? פתאום אני מאוהב... פתאום אני מבין שכל החיקויים הזולים שהיו לי עד היום הם רק צל חיוור של הדבר האמיתי. פתאום אני הולך על עננים, פתאום אני טועם אור שמש, פתאום הירוק ירוק יותר והורוד מזמין ומחייך. פתאום אני מזיל דמעה בסרט רומנטי ומקשיב למוזיקת אייטיז קיטשית בלי הפסקה. פתאום אני חולם על מישהי כל היום, מדמיין אותה לידי, נוגע בה גם כשאנחנו בערים שונות, מרגיש את שפתיה בוערות על שפתיי וחש את עורה החלק תחת כפות ידי. פתאום יש מישהי שמתבוננת בי בעיניים אחרות, גדולות כאלה, כאילו שאין בעולם שום דבר חוץ ממני, ואני מרגיש בדיוק אותו הדבר. פתאום אני מתעורר מוקדם בבוקר אחרי שלא ישנתי כל הלילה כי דמיינתי שהיא לידי ועשיתי איתה שיחות דמיוניות אל תוך הלילה, מתלבש בזריזות רק כדי להגיע למשרד ולראות אותה. פתאום אני ישן בלילה מחובק עם כרית, ומדמיין שזו היא... פתאום אני רוצה לדעת עליה הכל, לשמוע מה מציק לה, מה היא אוהבת, מה היא עשתה אתמול, איך היה בקניות, מי התחיל איתה ומה בדיוק היא הרגישה עם זה. פתאום אני מקנא בכל גבר שמתקרב אליה... כולל בבעלה.
לעזאזל.
| |
| כינוי:
בן: 47 |