לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

DDT להמונים


דרור דין טמיר (1977) נולד, גדל וחי באחת מערי הלוויין של המטרופולין התל אביבי. כל זה נגמר כשעבר לירושלים מסיבות שלא היו תלויות בו, ומאז הוא מנסה להכות שורש בסלעי ההר, ללא הצלחה יתרה. לדידי אין אג'נדה מגובשת על עצמו ועל החיים, אז אל תצפו לאחת. אנא, הגיבו


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

למה אין ברירה אלא לירות בכלבים משוטטים


הנה נושא שגרם לי לכתוב פוסט חדש.
יושב אני וגולש בפייסבוק, ולפתע פתאום אני נתקל בהודעה לפיה כמה מחבריי הצטרפו לקבוצה ששמה "נגד הצעת החוק של ארדן - היתר ירייה בכלבים משוטטים". מאחר וכלבים (ובעלי חיים בכלל) אהובים עלי מאוד, החלטתי להכנס ולראות במה מדובר.
נכנסתי לקבוצה וחשכו עיני! לפי הכותרות גלעד ארדן, אחד מחברי הכנסת (היום שר) הבודדים שאני מעריך (והוא עוד חבר כנסת מטעם הליכוד! כל מי שמכיר אותי יודע שאני אלרגי למפלגה הזו), הציע הצעת חוק שלפיה כל אזרח יוכל לירות בכלבים משוטטים ברחוב!
"הוא נורמלי?" חשבתי לעצמי בעודי מתבונן בתמונת הכלב החמוד שמופיע בכותרת של הקבוצה. רק שאז החלטתי (כהרגלי בקודש) לבדוק את העניין בצורה קצת יותר מעמיקה.
אז ככה, מסתבר שגלעד ארדן לא העלה שום הצעת חוק. לפני מספר חודשים החליט מר ארדן מסיבות כאלה ואחרות, כמפורט בכתבה הזו, שלא לחדש את האישור שניתן לפקחי רשות הטבע והגנים לירות בכלבים משוטטים. היו לכך סיבות שונות, חלקן פוליטיות (סמכויות משרד איכות הסביבה מול סמכויות משרד החקלאות) וחלקן קשורות לרווחת בעלי החיים, לה מחויב השר ארדן, לפי דבריו שלו. השר החליט שלא לחדש את ההיתר הנ"ל למרות המלצות של מומחים שונים.
עבר זמן מה, והנה נרשמה עלייה במספר מקרי הכלבת בקרב חיות בר וכלבים משוטטים, מקרים נוספים של טריפת חיות בר הנמצאות בסכנת הכחדה ע"י להקות כלבים משוטטים, ובאופן כללי גילה השר ארדן שההחלטה שקיבל בזמנו הייתה נמהרת ושגויה. בניגוד לחברי כנסת ושרים אחרים הדבקים בהחלטתם, שגויה ככל שתהיה, תוך שהם מזמרים בכל אמצעי תקשורת אפשרי למה האסון הוא בעצם ברכה, החליט השר ארדן להסמיך מחדש את הפקחים לבצע את עבודתם ולדלל את אוכלוסיית הכלבים המשוטטים. הוא הסמיך אותם מחדש לחודשיים בלבד, תוך שהוא דורש מהרשות לנצל את החודשיים הללו כדי להציג נוהל מסודר לירי, כך שייגרם מינימום סבל לכלבים.
אני חושד שתומכי הקבוצה מעדיפים להתלהם נגד כותרות, מבלי להתעמק בתוכן. להקות הכלבים המשוטטים אינן להקות של כלבלבים חמודים שמחכים לאימוץ. מדובר בחיות שהתחברו מחדש להוויה הזאבית שלהם, ולהזכירכם מדובר בחיות טרף. אם לא יהיה מי שידלל את אוכלוסיית הכלבים המשוטטים, נגיע למצבים כאלה גם בישראל. כלבים משוטטים הם לא גזע שמקומו הטבעי בטבע, ויש לדאוג לו לסביבת מחייה. מדובר בגזע פולש לכל דבר ועניין, ויש לנהוג בו ככזה, אחרת התוצאה תהיה אחת: חיסול של הסביבה הביולוגית הטבעית. אני בהחלט תומך בנמרים כשאלו טורפים תרנגולת או חיית בית אחרת בקיבוץ עין גדי. זה המקום שלהם, והאדם הוא הפולש, אבל אם תשאלו אותי אם צריך להתיר ציד מאינות בלתי מבוקר, אני בעד. עדיף שהמאינות הפולשות ייעלמו מהנוף, ולא הדוכיפת והעורבים למשל.
הטיעונים נגד ירי בכלבים משוטטים הם כולם רגשיים. אם נתבונן בסוגייה מבחינה הגיונית, טבעית, בריאותית, תברואתית ושאר Xית למיניהן, אני בספק אם יש פיתרון עדיף. כפי שציינו המומחים, מלכודות לא יעזרו. לא ניתן ללכוד את כל הכלבים הללו, לשקם אותם ולמצוא להם בתים, בעיקר מכיוון שגם אם יימצאו האנשים הטובים שיסכימו לקחת אותם לביתם, כולם יחזירו אותם מיד ברגע שבו הכלב הראשון "בעל ההיסטוריה" ינשך את אחד מילדי המשפחה שקיבלה אותו באהבה.
אני מאוד אוהב כלבים. הם תמיד היו הצד המפסיד בברית הזו בין הגזעים שלנו ושלהם. אני אומר את זה בהמון כאב. אדם שמתעלל בכלבים גרוע בעיני ממש כמו כזה שמתעלל בבני אדם. יחד עם זאת, הצעד של גלעד ארדן נועד למנוע במידת האפשר פגיעה וסבל מאותם כלבים מחד, ופגיעה אנושה בטבע ובחיות הנתונות בסכנת הכחדה מאידך.
אם יש למישהו פתרונות ישימים טובים יותר, אשמח לקרוא.
חשוב לי לציין שאין לי שום נגיעה לחוק, ליישומו ו/או למי מהנוגעים בדבר.
נכתב על ידי , 3/4/2010 01:53   בקטגוריות אינטרנט, שחרור קיטור, ארדן, חיות, טבע, כלבים  
1948 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Avatarכינוי: 

בן: 47




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדידי טמיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דידי טמיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)