חזרתי הביתה, ראיתי את אגם יושבת בסלון צופה באיזה סדרה, לא מבינה כלום ממה שאומרים.
"היי.." אמרתי והלכתי להתיישב לידה.
"מה קרה הפעם עם טום?" שאלה אגם.
"נפרדנו." אמרתי מנסה כמה שיותר לא להראות את הדמעות.
"אבל.. יש לי משהו חדש." הוספתי.
"כבר?" שאלה אגם בהרמת גבה.
"כן." עניתי.
"איך קוראים לו?" שאלה אגם. "ראיין." חייכתי אל עבר אגם .
"וואלה, שם נחמד." אמרה אגם.
"אבל טום ממש לא יאהב את זה, ממה לא." הוסיפה.
"אני יודעת." מלמלתי בהאנחה . "בגלל זה אני איתו." הוספתי .
"מה זאת אומרת?" שאלה אגם.
"אני איתו בשביל שטום יקנא, אבל.. הוא באמת חתיך וחמוד." אמרתי וחייכתי.
"רגע.. אבל למה את וטום נפרדתם?" שאלה אגם.
"בגלל שהוא ראה אותי מביאה לראיין את המספר פלאפון שלי." נאנחתי.
"אוי, עכשיו טום ממש לא יאהב את זה." אמרה אגם והנידה בראשה מצד לצד.
"אני יודעת." אמרתי וחייכתי, הייתי מרוצה מעצמי, ואפילו לא בכיתי כשטום נפרד ממני, זה דווקא מצחיק ואני לא יודעת למה.
"טוב. עפתי למקלחת." אמרתי וקמתי מהספה.
"טוב.." אמרה אגם וחזרה לתוכנית בטלוויזיה.
עליתי למעלה, לחדרי סדרתי את הדלת אחריי וזרקתי את עצמי על המיטה, איזה מטומטמת אני, איך אני יכולה לעשות דבר כזה לטום? בסוף הוא זה שלא ירצה לחזור אליי, הריי זה הוא שזרק אותי, הוא לא אמור לקנא.
'למרות שאני אוהב אותך, זה נגמר.' המשפט הזה הדהד בראשי כל הזמן.
אבל ראיין.. גם בו יש משהו שמושך אותי, הוא נחמד, לא מגיע לו שיעשו לו דבר כזה.
אני ינסה ללמוד לאהוב אותו, למרות שאת טום אני לעולם לא ישכח, אני כל הזמן יאהב אותו.
קמתי מהמיטה, התקדמתי לעבר האמבטיה, הדלקתי את זרם המים החמים, פשטתי את בגדיי ונכנסתי לאמבטיה כשהיא התמלאה, המים החמים גרמו לי לחשוב על טום, על כמה אני כבר מתגעגעת אליו, לנשיקות שלו, לחיבוק החם שלו, כל כך רציתי אותו איתי.
אך לא, אני חייבת להתגבר אליו, הוא לא רוצה אותי אז אני לא ירצה אותו.
ברגע שרבתי איתו, ידעתי שאיתו אני בדרך כלל רק יסבול, אבל אני אוהבת אותו, לא ידעתי מה לעשות.
יצאתי מהאמבטיה, רטובה כולי, לקחתי את החלוק הורוד שלי, לבשתי אותו על גופי ויצאתי מחדר האמבטיה.
הוא חיכה לי שם, יושב על המיטה וכשראה אותי, השפיל את מבטו לרצפה.
"לך אליה." אמר לפתע ביל, טום הסתכל עליו בהרמת גבה.
"לך אליה כבר לפניי שיהיה מאוחר!" זירז אותו ביל.
"תיתן לה להסביר את עצמה, ואולי היא צודקת? מאיפה אתה יודע?" טום חייך לביל, אך שהוא אהב את אחיו.
"תודה אחי, אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדייך" אמר טום וחיבק את ביל.
"בסדר רק לך אליה כבר, אחרים יכולים להתחיל איתה יאללה.." זירז אותו שוב.
טום קם מהמיטה, הלך לכיוון האמבטיה, שם נעליים, שידר את הכובע שלו ואת הבגדים הגדולים שלו, שטף פנים, ויצאה מהבית במהירות.
"אגם אני חייב לדבר אם ניצן!" אמר טום כשאגם פתחה לו את הדלת.
"אני.. אני לא חושבת שזה רעיון טוב." היא אמרה.
"בבקשה אגם, אני חייב לדבר איתה." אמר טום.
"טוב.." אמרה אגם והכניסה את טום
טום רץ במהירות לכיוון החדר שלי פתח את הדלת ושמע את זרם המים דולקים. הוא ניהיה לחוץ מרגע לרגע, הוא התיישב על המיטה, מחכה לרגע בו הוא יגיד לניצן שהוא רוצה לחזור וינשק אותה, הוא התגעגע למגע שלה, לכל רגע שלו איתה. הוא התיישב על המיטה, מחכה לניצן שתצא מהאמבטיה.
לפתע דלת האמבטיה נפתחה, הוא ניהיה לחוץ עוד יותר, ניצן יצאה משם, עם החלוק הורוד שלה, היא הסתכלה עליו, והוא השפיל את מבטו.
"מה אתה עושה פה?" קראה ניצן והסתכלה עליו בהלם.
"מה אתה עושה פה?" קראתי והסתכלתי עליו בהלם, לא מבינה מה הוא עושה פה, הריי חשבתי שזה נגמר, שאני לא יראה אותו יותר.
"נ..ניצן אני לא הייתי צריך להגיד את מה שאמרתי, הייתי אידיוט, בבקשה תסלחי לי.. אני אוהב אותך" אמר טום וקם לעברי.
"אני מצטערת טום." אמרתי והלכתי לכוון הדלת.
"על מה?" שאל טום והלך אחריי, יופי, עכשיו אני אמורה להגיד לו שיש לי משהו, זה לא יגמר טוב .
"י.. יש לל..י משהו.." גמגמתי.
"מה? מי?" שאל טום מופתע.
"טום.." מלמלתי.
"מי זה?" שאל טום בכעס, ידעתי שזה לא יהיה טוב.
"חשבתי שאתה גמרת את זה, זהו! אתה לא אחראי על החיים שלי! אני יעשה מה שבא לי! מי אתה חושב שאתה בכלל? אתה אמרת לי בפנים שזה נגמר, אז אתה צריך לקבל את התוצאות של הדברים שאתה אומר, נכון אתה אידיוט! הייתה צריך לחשוב שאם אתה אומר לי דבר כזה אז זה נגמר, אני ממשיכה את החיים שלי ואתה את שלך! אתה לא אחראי עליי ואני לא עלייך, לך תחזור לזונות שלך ותעזוב אותי בשקט! זהו טום! כמו שאתה אמרת, למרות הכל, זה נגמר." נתתי לו את האמת פנים, מה הוא חושב שהוא? שאם הוא בא אליי ואומר לי שהוא רוצה שנחזור אז אני ישר ירד לו לרגליים ויתחיל ללקק אותם? אני לא עוד אחד מהפקאצות שלו.
"רק תעני לי מי זה." אמר טום ראיתי את העיניים שלו כבר נוצצות מדמעות, אך הוא לא נתן לעצמו לבכות לידי.
"ראיין, יותר טוב?" אמרתי לו.
"זה שראיתי בגן? שנתת לו את הפלאפון שלך?" שאל טום, הוא נעשה עצבני יותר ויותר.
"כן. ביי." אמרתי, פתחתי את דלת חדרי כדיי שטום יצא, הוא יצא במהירות, יורד למטה לא מסתכל בכלל לשום כיוון יוצא מהבית וסוגר את הדלת אחריו.
נאנחתי והתיישבתי על המיטה, הוצאתי גיחוך קטן, לא האמנתי על טום, הוא כזה דפוק, רגע אחד הוא אומר לי שזה נגמר ואחרי שתי דקות הוא בא ומתחנף, דביל.
טום יצא מהבית של ניצן, רץ לכוון הגן, מקווה שהראיין הזה עדיין שם.
הוא הגיע לגן, רואה חבורה של בנים, לפתע הוא קלט אותו, צוחק אם החברים שלו.
הוא התקרב אליו ובום! נותן לו אגרוף לפנים.
"אם אתה תעז להתעסק אם חברה שלי, אני יהרוג אותך, תזהר ממני." קרא טום והלך משם, משאיר את ראיין על האדמה אם אף מדמם.
"היי ! בנאדם עוף מפה !" צעק על טום אחד מהבנים שם וירד על ברכיו לעזור לחברו .
הוא יצא משם, רץ לכוון ביתו.
"נו? איך הלך?" שאל ביל כשטום נכנס הביתה.
"יש לניצן משהו." אמר טום והתיישב ליד ביל בהאנחה.
"מה? כבר? איך היא הספיקה?" שאל ביל, המום ממה שטום אמר.
"לא יודע. כשהיא אמרה לי את זה יצאתי מהבית והלכתי לגן, הוא עדיין היה שם ונתתי לו אגרוף בפנים." אמר טום והשפיל את מבטו.
"אתה מה?" קרא ביל.
"נתתי לו אגרוף לפנים." אמר טום והתיישב על הספה עצבני יותר מתמיד , מקפיץ את רגליו בעצבנות רבה .
"אני לא מאמין עלייך! אמא כל הזמן אמרה לך שאלימות זה לא הפיתרון, לך תדבר אם ניצן אל תרביץ לחבר שלה" אמר ביל, באותו רגע שהוא אמר 'חבר שלה' טום רק התעצבן יותר.
"דיי נמאס לי!" קרא טום ושם את ידיו על פניו, מרגיש את המחנק בגרון, הוא כל כך אהב אותה, הוא הרגיש דביל , מטומטם , הוא גרם לכל זה לקרות , רק עם הוא היה מקשיב לניצן , רק עם הוא היה תומך באמון בה .. כל זה לא היה קורה , ניצן לא רוצה לחזור אליו , ומה שהכי היה חסר לו זה שעכשיו יש לה חבר אחר , ביל כועס אליו והוא כנראה נותר לבד .
מקווה שאהבתם (:
אלכס 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
