Let The Tears To Fall

שלום לכולם :) ואי ואי ואי נשבר שיא התגובות בפוסט האחרון היו 72 תגובות!

תודה רבה לכל מי שהגיב ^^

אוקי אני מרגישה כיאלו לא יודעת המקום הזה נטוש XD

אוקי ביגלל שהזמנתי ביקורת חלק ממנה לשיפור הבלוג זה לא לשים 2 פרקים בחודש אלה לעדכן בערך כל שבוע מקסימום שבועיים.

ומהיום יהיו יותר פרקים בחודש בערך בן 3-5 פרקים.

וקצת שיפור בבלוג ומוזיקה חדשה הכל עקב הביקורת תודה לצוות פאנטזיה (H) (לינק נימצא ברשימה של ה"קרדיט")

טוב זהו שקט פרק 11 יוצא לדרך :)

מהפרק הקודם (מהיום תהיה שורה או שתי שורות על סיום הפרק הקודם):

אלכס הורידה את ראשה מטה ועשתה צעד סופני לעבר המוות שלה.....

LET THE TEARS TO FALL-פרק 11

אלכס שיחררה את גופה לצניחה הסופנית שתיכננה,עני השקד שלה נעצמו ועליהם היה מרוח האיפור בצליליות אייליינר גשם ובעיקר דמעות.

אלכס הרגישה לאט לאט איך גופה מתחיל להרפות מן קצה הבניין הגבוהה ואיך הוא נופל מטה.

היא הרגישה את הנפילה לכמה מאיות השנייה .

לפתע הרגישה משהו אוחז בידה שמשך אותה בכוח למעלה ואז היא נפלה בעדינות על רצפת גג הבניין.

"מה את לעזעזל חושבת שאת עושה?!"נשמע קול של בן שנעמד מול אלכס היה לו מן שיער שחור כזה והוא היה די גבוה ורוחב גופו היה מאט שמנמנן (XDD אני מתה פה).

"תן לי! תן לי ללכת מי אתה שתתערב?!" צרחה אלכס בגימגומים וקמה מהר מתקרבת שוב לעבר קצה הבניין.

"לא אין סיכוי בואי נדבר על זה כמו בני אדם , מאשר לעשות את זה במעשים כאלו ללא מחשבה שנייה" אמרה הדמות המסתורית ומשכה שוב בידה לוקחת אותה לאמצע הבניין.

"לא רוצה לדבר לא רוצה !" צווחה אלכס וניסתה להשתחרר מן האחיזה,אבל עקב זה שהיא הייתה עדינה ולא מי יודע מה חזקה זה היה ניסיונות כושלים ביותר.

"מה הקטע יא סתומה(XD) שתהרגי את עצמך את משאירה מאחוריך משפחה,חברים,וכל בן אדם אחר שחשוב לך את לא יכולה לראות מעבר לקו האופק!" אמרה הדמות

בתוקפנות והצילחה להושיב את אלכס על דוד שמש(נו מה אתם רוצים ממתי יש על בניינים ספסלים או משהו בסגנון).

אלכס התיישבה כי נכנעה כבר היא התחילה לבכות והגשם שוב בא מראה אשליה אופטית כמרחם עליה גם הוא (איזה משפט גבוה XD).

"תגידי לי למה עשית את זה?" שאלה הדמות המסתורית בקול נעים והושיטה לאלכס מטפחת ירוקה כהה שתנגב את פניה שהיו מרוחים באיפור.

"כי אני לא יכולה יותר לסבול את זה!" אמרה אלכס בבכי וניגבה את פניה במטפחת ואז סיפרה לאותה דמות את כל מה שקרה כי ברגע הזה היה לה חשוב להשפך ליד מישהו אפילו

אם הוא לא מוכר לה בתוכה היא חשה אמונה באותה דמות מסתורית שעדיין לא זהיתה אותה.

"מה?! זה בן אדם לדעתך?! חתיכת בוגד מסריח אחרי שעשה זאת הוא כבר לא בן אדם סתם חרא קטן וחסר רגש שימי עליו זין!" התעצבנה הדמות על דמיאן אחרי שאלכס סיפרה לו הכל.

"כן אה..." אמרה אלכס ביאוש וסבל היה בעיניה אך הדמעות כבר נפסקו כי לא היה לה יותר כוח להמשיך ולבכות כי זה לא יעזור לה בשיט.

"בואי נרד למטה אין לנו מה לשבת פה" אמרה אותה דמות ואחזה בידה של אלכס והם ירדו מהגג והגיעו לספסל שהיה כמה מטרים ליד הבניין עצמו.

הספסל היה מאור באור של פנס הרחוב.

אלכס הביטה בפניה של הדמות ונהייתה מעט בהלם למשך כמה שניות.

"מוז תומאס! המתופף של בולט!!!!!" היא הכריזה בקול מורם.

"חחח זה אני " אמר מוז ובחן את פניה של אלכס ונרא כי מעט נדלק עליה למרות הזמן הקצר.

"אני רואה שיש לך עדיין סבל בעניים למה?" הוא שאל בחמימות מביטעמוק עמוק בעיניו הירוקות(כן יש לו עניים ירוקות) לתוך עיני השקד של אלכס.

אלכס העלתה חיוך והחלה להעלות זכרונות מן העבר אם דמיאן וסיפרה לו כל מה שקרה בניהם במשך 3 שנים כ"כ טובות .

"אני כ"כ מצטער בשבילך אבל תביני הוא לא בן אדם אחרי שהוא פגע במישהיא כ"כ עדינה ויפה!" הכריז מוז ללא הסמקה כלל.

אלכס החלה מעט להסמיק ואז חייכה מן חיוך אמיתי לכמה שניות לעבר מוז.

כמה שניות עברו של שקט רק קול גלגלי המכוניות העוברות על השלוליות שיצר הגשם נשמעו.

"מה השעה" לפתע שברה אלכס את השתיקה.

"עכשיו 4:35 לפנות בוקר" ענה לה מוז מסתכל בפלאפון שלו על מנת לראות מה השעה.

"שיט לא מחר אני וחברה שלי באים להופעה שלכם ואני פה מתבכיינת אני חייבת לעוף!" נלחצה אלכס.

"אני ילווה אותך עד צומת הכבישים כדי שלא יקרה לך כלום" אמר מוז בחמימות וקם בעקבות אלכס.

הם הגיעו לאחר 10 דקות לצומת הכבישים בצד אחד היה בית המלון של הלהקה בצד השני היה את הבית של אנג'לין.

"תודה רבה אני יכולה איכשהו להודות לך על מה שעשית למעני?" שאלה אלכס בחיוך את מוז.

"כן בזה" אמר מוז במהירות וקירב את פניה של אלכס לשלו והם התנשקו נשיקה ארוכה .

אחרי שהרפו חייך מוז עליה "נפגש עוד אני יודע" הוא אמר ונופף לה לשלום.

אלכס חייכה והלכה לעבר הבית של אנג'לין.

היא שטפה את פניה התקלחה ולבשה את הכותונת הסגולה מנוקדת שלה ושכבה לישון בעוד עצב+שימחה חלים בה.

-אצל מוז-

מוז נכנס לחדר המלון בו היה ביחד אם מייק באותו החדר.

מייק שהיה עסוק במחשב הנייד השחור שלו הביט לעבר מוז וחיוך שטני עלה על פניו.

"מה אתה רוצה יא הומו?!" שאל אותו מוז בתוקפנות הוריד את נעליו ואת המעיל השחור שלו ונכנס למקלחת בחדר שבו הו שהה .

אחרי בערך כ15 דקות שבה מוז התקלח הוא יצא מן המקלחת לבש בוקסר שחור ושם על עצמו גופית ליליה בצבע אאמגן (אדום חום כהה כזה).

"את מי דפקת היום מוזי חמודי?" נשמע פתאום קולו של מייק בערמומיות."את הכוס של האמא השרמוטה שלך!" צעק עליו מוז.

"אויש מוזילה לא גמר בתוכה אז היא עצבנית בוהו" אמר מייק בקול מעצבן וצחק.

מוז לקח כוס מים ושפך עליו "עכשיו סתום ולך לישון הומו" אמר לו מוז והפנה את ראשו לצד השני.

"בן של זונה" מלמל לעצמו מייק והלך לנגב את ראשו שהיה ספוג במים.

נשמע דפיקה בדלת מיק הלך לפתוח את הדלת ,כשפתח את הדלת קצת נדהם ויולה עמדה שם.

"את צריכה עזרה?" חייך עליה מייק "אממ חשבתי שתרצה לבוא לסיגריה איתי למרפסת של המלון כי מעט קשה לי להרדם".

הכריזה ויולה ומעט הסמיקה "אין בעיה אני בא" אמר מייק בחיוך לבש את נעליו הכחולות ולקח למוז את הקופסא כי לא היה לו כוח לקנות.

"אתה מחזיר לי כל סיגריה שאתה מעשן יא הומו ואני יודע כמה יש שם" אמר מוז בקול עייף.

"טוב בסדר סתום בי" אמר מייק וסגר את הדלת והלך אם ויולה לעבר המרפסת של המלון.

המרפסת הייתה גדולה ויפה שהשקיפה על היער שהיה באמריקה שהיה חשוך וכוכבים מעליו ורוח נעמיה נשבה וריחו של הגשם היה באוויר.

הם ישבו על ספסל מרופד מייק הדליק לויולה את סיגרית המלברו לייט שלה מתוך נימוס וכבוד לבנות ואז הדליק לעצמו את הוינסטון האדום למרות שנוהג לעשן רק פל מל אדום.

"כ"כ נעים פה כל השקט הנוף הרוח הקלילה והריח הצח של הגשם שהיה" אמרה ויולה בחיוך והסתכלה על הנוף ונהנתה מן הרוח הנעימה שנשבה בשערה השטני והארוך.

"תגיד מייק יש לך חברה?" שאלה אותו מתוך סקרנות ולא מתוך זה שציפתה לתשובה של כן.

"לא אין לי אבל יש איזשהיא אחת שאני אוהב אבל אני לא יודע מה היא תחשוב כשאני יתוודה בפניה על רגשותי עליה" אמר מייק במן חיוך כזה והביט על העצים עטופי הלילה.

"אני יודעת את הסיטואציה הזאת לי זה עוד יותר קשה כי אני בת וזה מפדח " צחקקה לה ויולה.

"מה נרא לך היא תעשה כשאני יתוודה בפניה?" שאל אותה מייק והביט בעניה שהיו שחורות בגלל הלילה.

"אתה בן אדם מקסים מייק כל אחת תרצה מישהו כמוך יפה מנומס מתחשב רגיש אם היא לא יצורה היא תגיד לך שהיא מרגישה גם ככה " אמרה ויולה בחיוך די מבואס

אחרי מה שמייק אמר לה בקשר לאותה בת מסויימת. "טוב אז אני לא רואה מה יש לי להפסיד ויולה אני מתכוון עלייך אני אוהב אותך כ"כ אני רוצה המכאן והלאה נשמשיך ביחד מה את אומרת?" התוודה מייק סופית לויולה.

ויולה שהייתה מעט בהלם מוחלט התעשטה וחייכה לעברו " אתה גם אותו בן אדם שאני אוהבת אני מסכימה" היא אמרה בחיוך ושימחה.

הם נפגשו לנשיקה ארוכה ורכה ששניהם נהנו ממנה כ"כ.

אחרי זה שסיימו לעשן כ 2 סיגריות ולהכיר זה את זה מעט יותר מ קרוב הלכו לחדרים שלהם בשביל לישון כי היו כבר עייפים.

בסוף שניהם נרדמו אם חיוך על פניהם ושימחה רבה שחלה בתוכם.

-5:13 בבוקר-

נעמדה דמות גבוהה מול מלון הלהקה

שערה חום די בהיר ומאוד ארוך

זאת הייתה בת לפי איך שהתלבשה ונראתה.

היא לבשה חולצה לבנה אם הדפסים וג'ינס קרוע בצבע אפור ונעלי וואנס לבנות אם ציורים בצבע שחור ואדום.

והיה על ציפורניה לק אדום דם והיא אחזה בסיגריה דקה וארוכה מסוג פרלמנט מנטה ארוך.

"שלום בולט יקרים תכירו את סנדרה זאתי שתשים קץ לכישלון שלכם ותשים קץ לחייו של כל אחד ממכם!"

היא אמרה בקול מנצח והתרחקה מן המלון..............

הסוף :)

מה דעתכם?!

טוב כמובן הפעם 11 תגובות לא שלי יש פרק 12 (לא כזאת בקשה מי יודע מה גדולה!)

וזהו מקווה שנהנהתם

תגיבו :)