לא הייתי מוכנה ללילה הזה, לא הייתי מתארת לעצמי שזה יסתיים מושלם כלכך, מושלם כלכך איתך.
אני כל הזמן מבקשת ממנו למעלה שיכוון אותי אל הטוב, שיכוון אותי אלייך, ויותר מזה, שיכוון אותך אליי.
והינה בלי איפור, בלי בגדים יפים מדיי, בלי שיער מסודר מדיי אתה פה ליידי, ואתה האחרון שהייתי חושבת שיהיה פה עכשיו,
אני מסתכלת עליך, הכי פשוטה שיש, ורואה את הדבר הכי מיוחד, ויודעת שמה שיש לי אליך קורה או פעם אחת בחיים, או אף פעם, מסתכלת עליך באהבה ויודעת שאתה לא תהיה שם באמת איתי אף פעם, לא נהיה שם לאהוב, אמרתי לך שזה קשה כי אני יודעת שלא תהיה שם מחר, מחרתיים, ששום דבר לא מובטח לי, וחייכת, ידעתי שאתה רוצה להישאר אפילו שאתה כבר ממש חייב ללכת.
ביקשתי חיבוק ועוד לפני שהספקתי לסיים את המשפט הזרועות שלך כבר היו עליי, ונשבעת ששום חיבוק עם אף אחד לא קרוב להיות החיבוק שלך, החזקתי לך את היד שלך, האצבעות הארוכות שלך סוגרות את שלי ואני מרגישה שזה הדבר היחיד שאני רוצה לאחוז בו במירוץ של החיים שלי.
הרחת לי את הצוואר ושיחררת את המושב באוטו אחורה, שכבנו שם מחובקים, הרוח בחלון ואף אחד כבר לא עובר ברחוב פה באמצע הלילה אז גם שום דבר לא מפחיד עכשיו, עצמתי עיניים וידעתי שאתה מסתכל עליי, קיוויתי שאתה יודע שאני רוצה להישאר ככה. נישקת אותי, אלוהים, יותר משנה שהטעם הזה לא היה לי בפה והלב שלי עוד שניה מתפוצץ.
עלית עליי, חיבקת אותי, הרחת אותי, נישקת אותי, הכנסת את היד מתחת לחולצה והרגשתי כל נגיעה שלך על הגוף שלי וזה הרגיש קצת כמו כווית קור, או כווית חום, או תחושה שהיה אפשר כמעט להרגיש אותה גם כשכבר הלכת.
נישקת אותי ולחשת לי "תגידי לי שאת רוצה שאני אלך" ושתקתי, אלוהים, איזה אידיוט אני אוהבת, "תגידי לי, נו"
תגיד לי אתה, ארור שכמוך איך אפשר לרצות שכל הדבר שעוטף אותי עכשיו לא יהיה פה?
הטעם שלך והריח שלך התערבבו לי ביחד והרגשתי שזה כל מה שאני צריכה, זה כל מה שאני רוצה. ידעתי שהשעות עוברות ועוד מעט אתה הולך לי, אז שמתי את הראש שלי מתחת לצוואר שלך ועצמתי עיניים, חיבקתי אותך והתפללתי שתישאר, שתהיה שם מחר, מחרתיים, שלא תלך לי, אבל לא הצלחתי להאמין שזה באמת יקרה, אז התפללתי, אלוהים, שתצא לי כבר מהלב, לתמיד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
