

לפעמים אני חושבת שכשאין לי מישו לאהוב או שאני דווקא כן אוהבת מישו והוא
ככל הניראה לא מחזיר לי את אותה האהבה או חלק ממנה.
זה..כואב ואתה מרגיש שאתה סתם אורח פה [יענו בפאקינג העולם הזה] ואפילו אורח לא רצוי..
תמיד חשבתי שזה שאני אוהבת יתחיל איתי או משו אבל במקום זה
ערסים נידלקים עליי ילדים מהכיתה שלי רוצים רק להזדיין איתי
ורק ילד אחד שמתייחס אליי [קצת] בכבוד!!
לפעמים באלי פשוט לשבת איפשהו שאפ'חד לא ימצא אותי ויחשבו שאני מתה
[ולפי דעתי הם נורא ישמחו כשישמעו את זה]
ופשוט להתאבד בכל דרך אפשרית עד שאני יגיע לעולם אחד לגיהנום או רצוי [ואם אני ראוייה לזה] לגן-עדן.
אולי אתם לא יודעים איך זה אבל אני כן.
כשאין מי שיחזיר לך ת'פאקינג אהבה מזויינת הזאת אתה מרגיש כאילו אתה לבד ולא רצוי.
אולי יש איזה אחד מטומטם שיש מצב שאוהב אותי כמו שאני ולא בגלל הציצי הגדול שלי או בגלל שאני מקובלת
או שאני "יפה" או שלא יודעת מה?!
כאילו בנים מהקטע שלכםםםם??? אהבתם?! תגידו שכן וזהו תעשו טובה תנו לי להיות עם חיוך על הפנים ולדעת שממישו פאקינג אוהב אותי.
אבל בתאכלס אני מבינה ת'בנים שלא רוצים אותי אולי זה בגלל שאני אנרגתית יותר מידיי או פתוחה יותר מידיי לאנשים.
אבל לפי דעתי זה כל הקטע להגיד לבנאדם משו שאתה חושב עליו כדי שאותו בנאדם יוכל לסדר ת'צמו איכשהו...:S
קיצ ניראה לי שהבנתם ת'קטע, אז אני לא ימשיך לחפור

בייי...!!! ^^
אוהבת,
מריאנה~! 3>