הָדַבַר הָחַשׂוב בֵאֵמֲת סָמוי מִן הָעַיִן.

אני מאבדת את עצמי.

באלפי דרכים נסתרות אני פשוט נעלמת.

אני הופכת דהויה יותר ויותר, מרגע לרגע.

החיוך התחלף בבכי והכל לא אותו דבר.

שנייה אני מרחפת ובשנייה שאחרייה אני נוחתת בחוזקה על האדמה והכל כואב לי.

אני לא יודעת מה יש לי,

אני מרגישה שאני משתגעת.

אני רוצה לחזור להיות שמחה ומאושרת.

אני לא רוצה להפוך לצל כלשהו בעולם הזה.

דאמ, אם רק הייתי יודעת מה עובר עליי.