המגנט- נועה גד

זה היה בערך החודש השלישי מאז תחילת בית הספר, תחילת כיתה ז'. קארין ישבה מול המחשב כשהבעה מהורהרת נסוכה על פניה. למעשה, היא פשוט הייתה עייפה. למחר, היא הייתה צריכה להגיש עבודה על ''תכונות המגנט'' שהיא עשתה כרגיל ברגע האחרון.

 הנצחי, שינתה פה ושם כמה מילים“ Copy paste”היא נכנסה לויקיפדיה ועשתה את ה  

''בכל אורך נתון, יכיל מגנט שני קטבים, כאשר קטבים זהים דוחים זה את זה וקטבים מנוגדים מושכים זה את זה.''

זה מה שהיא הספיקה לקרוא מהעבודה שלה לפני שכיבתה את המחשב ונכנסה למקלחת.

למחרת, קארין הגיעה לבית הספר חייכנית ומלאת מרץ. ענבל קראה לה מקצה הכיתה

 ''קארינוש, בואי שבי לידי. יש לי רכילות עסיסית לספר לך"

''נו, מה?" שאלה. משלושת החודשים הראשונים שלה בבית הספר הזה היא כבר למדה שענבל היא אחת הבנות שמסוגלות לספר לך את הדבר הכי חסר ערך בעולם כאילו שהוא כל העולם.

''צחי הציע ליסמין חברות!" היא קראה בהתלהבות. צחי, היה החבר האחרון של קארין. למען האמת, היו לה די הרבה כל שבוע בערך בן אחר התאהב בה. אבל כולם היו כל-כך שונים ממנה, ולא עניינו אותה במיוחד ולכן נפרדה מהם מהר למדי. כך זה היה תמיד עד שהיא פגשה את עידו-שלדעתה היה הנפש התאומה שלה. ועכשיו כמה מילים על עידו:

הוא היה ספורטאי, יפה בעל עיניים חומות עמוקות, עור בהיר, ושיער בלונדיני, הוא היה מהחכמים שבכיתה אך לא מן המשקיענים וכמו קארין- עשה דברים ברגע האחרון.

"קארין. את מקשיבה לי בכלל? " קולה של ענבל קטע את זרם מחשבותיה.

''סליחה, ריחפתי. מה אמרת?"

" אתמול אני ועדי ואיילה הלכנו למכולת וקנינו את סוג הגלידה החדש הה..נו...איך זה נקרא? "

"ענבלוש, זה מעניין את סבתא שלי! " זה אולי היה קצת פוגע, אבל מה לעשות? היא באמת משעממת.

''איזו סבתא? גבריאלה?" אוקי, זה כבר באמת טיפשי מצידה. היא לא מכירה את הביטוי?

" זו רק צורת ביטוי" קארין הבהירה.

מחשבותיה של קארין היו הרחק הרחק משם בעולם הרומנטי שבו היא ועידו היו חברים. ואז עלתה בראשה המחשבה הפשוטה, הישירה, המוזרה... היא תציע לו חברות. כך, בפשטות, בלי ללכת במעגלים. הרי, כל הבנים בשכבה מאז ומתמיד התאהבו בה.

כולם נמשכו אליה מסיבה לא מובנת, אז למה לא הבן היחיד שהיא באמת אוהבת?

הכמה דקות שבהן זה התרחש נדמו לה כמו נצח. היא שאלה, היא דיברה, הוא ענה, ודיבר ו... לראשונה בחייה דחו אותה. אבל למה? למה דווקא עכשיו כשהיא פוחדת את ה-אחד שכל-כך דומה לה באופי... ואז היא נזכרה באותן שורות בודדות שזכרה מהעבודה שלה:

''בכל אורך נתון, יכיל מגנט שני קטבים, כאשר קטבים זהים דוחים זה את זה וקטבים מנוגדים מושכים זה את זה.''