לגמור ממחשבה

יש לי תחושה. כזו שמדגדגת בבטן ומריצה בגוף המון אדרנלין. כזו שמעלה חיוך מבפנים ומעבירה צמרמורת בכל הגוף.

בנוסף, גם יש אחת אחרת. זו שכשהיא פה, היא גורמת  לאחרים תחושה אחרת. היא מתלווה בהמון מבטים. וגורמת לי לשלוח הרבה חיוכים.

ויש עוד אחת. כזו שמגיעה אחרי מגע או הסתכלות ארוכה במראה. תחושה שאפשר להרגיש בה את כל קימורי. אך לא כלום מעבר.

אחת, שצצה ממש הרגע,שעוד לא ברור לי איך לתאר אותה אבל אני יודעת שהיא שם ומחכה לצאת בכל רגע.

ויש גם את התחושה שנותנת הרגשה כאילו אני מרחפת ונוגעת בקצה של הענן. לא מספיק כדאי לעוף איתם. אבל מספיק בשביל לשמור על חלק ממנו בתוך קופסה מיוחדת.

ויש עוד תחושה ששכחתי שכנראה אני אף פעם לא אזכור.

אגב,

יש לי תחושה ליתר דיוק תזכורת מישראבלוג שאומרת שהמנוי פרו שלי עומד להגמר...אז מי מתנדב לחדש לי אותו? P: