לגמור ממחשבה

ראש השנה במשפחה שלי לפחות בזו המצד של אמא זו ממש בדיחה ולצערי לא אחת מצחיקה במיוחד.

כולם מוזמנים לשבע. במקום הם מגיעים בשמונה וחצי.

מאוד הגיוני,איחור של שעה וחצי.

אז מי יש לנו בחג.

אבא- צרפתי בשנות ה40 המאוחרות לחייו שלא מסתדר במיוחד עם המשפחה של אמא במיוחד לא עם האוכל הפולני הפשוט.
אמא – פסיכולוגית תימהונית שתמיד מנסה לרצות את כולם ולדחוף לכולם אוכל[נו פולנייה].

אחי הקטן- קופיף קטן ופראי שבזמנו החופשי מנסה לתפוס לבחורות את השדיים.

דודה- יותר תימהונית מאמאשלי אבל בניגוד אליה זה לא תימהון מהסוג הטוב אחרת היא לא הייתה רווקה בת 35 שמנסה לחזור בתשובה.

סבא- פולני ממורמר שמתנהג כמו ילד קטן שמצפה שכולם יעשו לפי רצונו ואם זה לא ככה אז הוא ימצא על מה לריב.

בת דודה של אמא 1 – אלמנה פרחה בת 45.

בת1 של בת דודה של אמא 1 – פרחה מצויה בת 20.

בת2 של בת דודה של אמא1 – ילדה קטנה וביישנית שלאור הסביבה שהיא גדלה בה כנראה גם היא תגדל להיות פרחה.חבל.

בת דודה של אמא 2 – היא החביבה עלי מכל המשפחה של אמא והיא בדיוק חגגה בערב חג יומולדת 40.

מכיוון שדודה שלי מנסה לחזור בתשובה וערב חג נפל גם על שבת היא כפתה עלינו קידוש של שבת ואפילו מזמורים או משהו. באמת שאין לי בעיה עם אנשים שמאמינים ורואים את זה לנכון. פשוט יש לי בעיה עם דודה שלי ועם העובדה שהיא מפריעה לנו לאכול מה שאומר שאני צריכה לשבת עוד זמן מסביב לשולחן.

אז סבא שלי לא קיבל אוכל וכמו ילד קטן שהם לא מקבלים אוכל הם מתחילים להציק. אבא התחיל להביא את האוכל לשולחן. ושכולם כבר אכלו אמא שלי ישבה ובדקה שלכולם יש מספיק אוכל בצלחת. הרגשתי ששוב חזרתי לגן אורן. אך כמו שאתם מתארים לעצמכם אפילו בגן שלי בזמנו היה יותר סדר ממה שהלך שם.

אח שלי סיים לאכול ראשון, הוא התחיל מסתובב בין הבנות בשולחן כשהוא ראה שהילדה הקטנה לא עונה לחיזוריו הוא פנה לאחותה הגדולה ותפס לה בציצים, כולם חשבו שזה מאוד מצחיק חוץ מאמא שלי שנהייתה אדומה לגמרי ולא ידעה מה לעשות עם ההתנהגות של הבן שלה.

להזכירם ל"בת דודה של אמא 2" היה יום הולדת. אז מכבים את האורות  ומביאים עוגה עם נרות וזיקוקים.

שרים היום יום הולדת חותכים את העוגה ואני בטוב ליבי מחליטה לשים מוזיקה שמתאימה לאווירה. אח שלי חושב שזו מוזיקה שמתאימה לאווירה אחרת ומתחיל לטפס על השולחן ולהתפשט.

וזהו,אחרי הקטע הזה העניינים נרגעו,לפחות בשבילי,פרשתי לישון.כי חוץ מהעובדה שלא יכולתי לסבול יותר את מה שהולך שם הייתי סחוטה מעייפות כי לא ישנתי אחרי "הקוקה קולה לייב" . שדרך אגב היה פשוט מעולה.כל כך הייתי צריכה את זה. תודה אלעד.

כמובן שיש עוד תיאורים של מה עבר עלי ביומיים הנוספים של החג אבל נראה לי שכדאי שאני אחסוך את זה מכם, הרי יש גבול לעד כמה אפשר לשמוע סיפורי חג.

אז שתהיה לכם שנה טובה.
ואם היא לא תהיה כזו, תעשו שתהיה כזו.

החלטתי להושיב את עצמי לכתוב פוסט.
כי בא לכתוב ולתת למחשבות לצאת לחופשי. אך כמובן שלא כולן יכולות להשתחרר, הרי גם בזה כמו בכל דבר בחיים יש סלקציה הרי אם אני אשחרר את כולן לחופשי לא בטוח שיישארו לי מחשבות פרטיות משל עצמי, או שבעצם זוהי סתם פרנויה הרי אנשים התפרסמו ע"י כך שהם שיתפו בתיאוריות שלהם את כולם, אך אני מעדיפה לשמור אותם למתי שאני אפרסם מאמר חשוב שאני אקבל עליו תשלום.

בכל מקרה, עמדו בפני מספר אופציות כל מחשבה באה עם הצעה ונימוק מיוחד משלה, הן פירטו הגישו מועמדות, באמת שהיה לי קשה לבחור כולן טובות ולא רציתי להעליב אף אחת. אך מה לעשות מחובתי לבחור על מנת להבטיח את התעשרותי בעתיד.
אז שקלתי ברצינות איזה מחשבה אני עומדת לקבל, כי אני בכל זאת רוצה לבחור באחת שתעורר עניין, אך לא באחת יותר מידי חשובה, בשל העובדה שהיא יותר מידי חשובה.
אתם לא אמורים למצוא הגיון בעניין, רק לדעת שאני מתחשבת בכם ובאמת מנסה לגרום לכם להפעיל את המוחות שלכם מידי פעם. כן, אני יודעת שחלקכם רואים זאת כהעלבה או התנשאות אבל באמת שקוראים על דברים שונים המחשבה הולכת למקומות שונים שלא בהכרח חשבתם עליהם קודם, או גורמת לכם לראות דברים מנקודת מבט שונה. אני יודעת שזה למה אני אוהבת לקרוא\לשמוע דעות של אנשים.
הרי כל גירוי זוכה לתגובה.
סביר להניח שכבר עכשיו פיתחתם איזושהי דעה, אפילו אם היא סותרת לחלוטין את דעתי, עדיין יש לכם אחת והיא כרגע עלתה לתודעה שלכם בגלל שאני כתבתי משהו.

למעשה בסופו של דבר המחשבה בחרה על מה אני אכתוב וזרמתי איתה.
או שאפשר לראות את זה כהצגת מועמדות מאוד מוצלחת, יש שיגידו שזו אפילו פרוטקציה.
הרי היא התנגבה לה שמה בין כל המחשבות מבלי שבכלל היא הייתה ברשימה.

אם זאת יש עוד מחשבה אחת שהיא בראש הרשימה והובטח לה מקום מיוחד.
השאלה הזו שכולם מוצאים לשאול אותי לאחרונה "אז איך בי"ב? "
וכמו שעניתי כבר לרבים.
המקום לא משנה, אלא הבנאדם שמגיע לשם משתנה והגישה שלו למקום.
הרי מה הסיכוי שמערכת הלימוד תשתנה פתאום?גם אחרי ועדת דוברת המדוברת בזמנו לא נעשה שינוי של ממש.
אם כך אם אתם רוצים לדעת איך בשבילי בי"ב אתם צריכים לדעת מה הגישה שלי לביה"ס לאנשים ששם. בשביל לדעת את זה צריך להכיר אותי. כך שאם אתם מכירים אותי ושואלים אותי "אז איך בי"ב?" אתם כבר אמורים לדעת את התשובה בעצמכם.

רוצה לכתוב בצורה פיוטית ונוגעת,את מה שאני מרגישה עכשיו.
אך אפילו מילים סתמיות כבר אין לי.
כל כך הרבה עבר עלי.
ואני התמוטטתי,
נפשית.
התמוטטות נפשית מובילה לפיזית.
לפחות אצלי.
ואני רוצה להמשיך.
לא אוהבת לוותר לעצמי.
כבר שנים שלא הרשתי לעצמי להתמוטט ככה.
ולכן הנפילה כל כך חזקה.
אבל אני אקום ואלך בראש גאה וזקוף.
אשתדל שאף אחד לא אדע מה קורה איתי.
ומי שידע,אם הוא יבוא וישאל אם אני בסדר,
אני אחייך אליו ואגיד, "כן, עכשיו הכל טוב"
ולמרות שזה בכלל לא נכון.
אני אגרום לו להאמין שזה נכון.
כי כך אולי אצליח לעבוד גם על עצמי.