מרחק..

שוב אני מוצאת את עצמי עם אותו חיוך מאולץ מרוח על הפרצוף כשבעצם באלי להקיא..

לא יודעת מה זו ההרגשה שחוזרת על עצמה מלא פעמים אבל היא לא ממש טובה... אני רק מחכה שקצת יתענינו במה שעובר עליי

כי החברות שלי אפילו לא מעמידות פנים שאכפת להן, אם אפשר בכלל לקרוא להן חברות.. בזמן האחרון גיליתי ת'פרצוף האמיתי של החברות שלי

שלא תטעו - לא כל החברות שלי הן חארות, רק חלק..מי שאני באמת יכולה לסמוך עליה זו ניצן, נשמה שלי מה אעשה בלעדייך חיים??

סתם הזדמנות לד"ש למלאכית שלי... תודה על הכל כפרה..... מי, מי כמוך? אוהפתותך הכי בעולם חיימשלי.. חזרנו ל"חברות" שלי.. נראה לי שרק לי זה קורה שדווקא אני נתקעת בשלב כזה בחיים שאמור להיות מהנה בחיים שלי, שאני אמורה להיות מוקפת בחברות אמיתיות ולא בכאלה שרק מנצלות את הכישרונות שלי (לא שיש לי הרבה כן..?) אני כ'כ מצטערת על הרגע שהכרתי את כל המגעילות האלה.. חשבתי שתרשמו אותי בקבוצות, אף אחת לא רשמה אותי.. למה?? כי אני לא חשה ומקובלת?? אני צריכה לחוש כדי שיאהבו אותי? מי שחושב שכן - אידיוט. אז אני לא מקל אבל גם לא פיתה, אולי בסך הכל אתן רוצות צומי, ואם לא אז מה הסיפור שלכן?!! מאז שאני זוכרת את עצמי - זה איתכן, עשיתי משהו לא בסדר?? אם כן, תגידו לי, אני יכולה עדיין לתקן טעויות. העובדה שאתן מגלות לידי סודות לבנות ולי לא קצת מעליבה.. זה נותן תחושה של..... דוחף כזאת.. ז'תומרת.. בסך הכל פרקתי אבל אם אתן לא רוצות אותי איתכן פשוט תגידו לי בפרצוף אל תעצבנו אותי זה סתם גוזל לכן זמן מהחיים.. אני לא מתכוונת להיות מגעילה רק כדי שתאהבו אותי כמו כל המקובלות שמוקפות בחברות רק כי הן מגעילות, אז תקלטו שאני לא כמו כולן, ואם זה לא מוצא חן בעיניכן ואתן לא רוצות לקבל אותי כמו שאני - ההפסד כולו שלכן כי אני ממש לא מפסידה. יהיו עוד הרבה גרועות מכן ועוד הרבה טובות מכן אז חאלס - נמאס.