זו רק אני,שאוהבת .

"אבא,אתה הבנאדם הכי שפוי שאני מכירה כרגע,אתה מוכן להסביר לי מה קרה לי ?!"אמרה יעל.

"את התעלפת חמודה."אמר אבא מנסה לשמור על הדמעות.

"ו...איך זה קרה לי?"היא שאלה כלא מבינה כלל וכלל.

"אנחנו..אנחנו .. סיפרנו לך שדניאל בבית חולים מחוסרת הכרה ואת..פשוט התעלפת."אמר אבא עם דמעה אחת יורדת.

"אבא,חייבים ללכת לשם ! לאלאלאלא דניאל!לאלאלאללאלאלאא אבא !!!!"ושניהם פרצו בבכי והצטרפו לגלי.

ובינתיים בבית החולים..:

דור ושיר היו מחוץ לחדרה של דניאל.

"שיר..אני רוצה לדבר איתך."אמר דור בקול מהוסס מעט.

"אני שומעת מאמי."אמרה שיר בקול מתוק שכמעט המיס את דור.

"תשמעי,היום בכיתה שעשו את סבב ההכרות.."התחיל את המשפט דור אך אז

הרופא בא וקטע את דבריו.

"שלום,אתם משפחתה של דניאל?"שאל הרופא.

"לא,אבל אנחנו קרובים שלה.אנחנו לא יודעים איפה המשפחה שלה."אמרו שיר ודור ביחד.

"אז אני בינתיים לא יכול למסור לכם פרטים עד שמשפחת המטופלת תבוא.

"ד"ר ! ד"ר ! אנחנו,אנחנו המשפחה שלה." אמרו גיא,יעל וגלי כשהם מתנשפים מהריצה שעשו ובעודם בוכים.

"אה,שלום.בואו תיכנסו בבקשה איתי לחדר."אמר הד"ר.

שיר ודור נשארו בחוץ.

"דורוש , לא התחלת להגיד משהו מקודם מאמי?"שאלה שיר.

"אממ כן .. אז בקיצור בסבב הכרות שהיה בכיתה אני לא יכלתי להוריד את העיניים שלי מ.."המשיך דור אך משו קטע אותו.

"דניאל!"צרחה שיר בהתלהבות בעודה רואה את דניאל יוצאת מחדרה עם משפחתה והד"ר.

"דניאל את לא מבינה איך דאגתי לך בטירוף.. !"אמרה שיר והמשיכה לצרוח.

"דניאל,אני יכול לדבר איתך שניה.?" אמר דור בקול הכי מהוסס ושקוף שיש.

"בסדר."אמרה דניאל כלא מבינה מה קורה סביבה.

דניאל ודור הלכו לפינת הקפיטריה וישבו מסביב לשולחן קטן.

"דניאל,תשמעי.אני לא יודע איך להגיד לך את זה אבל.."התחיל דור אך דניאל קטעה אותו.

"אני אוהבת אותך."אמרה דניאל ישר ללא היסוסים.

"כן,גם אני.מאוד.מהרגע שראיתי אותך."אמר דור ונישק לה על השפתיים בלהט.

אך לא שם לב שמישהו רואה אותם..

ומאוד לא אהב את זה.

המשך יבוא .

והנה סיימתי עוד פרק ! D:

אאאני מתה על דור, כבר אמרתי ?! D:

פורים שמח חאמודים ! D:

אוהבת .

מאיה הכותבת הנחמיידת D: