זה הוא מן דחף להזיק, מעורבב וחובק לו כמיהה אדירה לטוב, לזחיחות הגואלת שעתידה לשצוף ולשטוף, ולו לרגעים ספורים.
להשחית, לקלקל, לפגום, להרע, להרעיב ולהקיז.

וברגע שהגופים נוגעים זה בזה, ברגע שהאחד חותך את משנהו - מנסר שכבה, לאחריה עוד אחת, הלובן מגיח; האודם, דומם.
האושר צורם.