מעניין מה יובל חושבת עכשיו?!
עלי? על דנה? על רועי? או אולי על טומי?
וואי כאילו למה גם הם פה אני מעדיפה שרועי
לא יהיה פה וגם לא יובל!
אבל אין לי מה לעשות הם יהיו איתנו עכשיו רישמית!
"טוב ברוכים הבאים" פתאום קראה דנה.
"תודה" יובל אמרה עם חיוך תמים.
"בני כמה אתם?"
"אני 13 וחצי ורועי בן 14 וחצי בערך" היא אמרה
"כן יהיה לי יום הולדת ב 15.4 ואני יהיה בן 15"
אהה יומיים לפני.
אז אנחנו בערך באותו הגיל.
"מה את שותקת" שאל אותי רועי והוא חייך
אין איזה תענוג לראות אותו מחייך זה עשה לי את היום!
"מה? כלום פשוט אין לי מה להגיד"
"או.קיי" הוא ענה מהר ורגיל.
"טוב אז מי הכי מקובלת אצלכם?" שאלה יובל
"אפי..." דנה אמרה וכמעט ששמעתי בקול שלה יאוש.
איזה מגעילה כאילו מה אני יכולה לעשות שהבנים
נמשכים עלי יותר מאשר עליה?
"אהה טוב..." יובל אמרה באותו הטון של דנה.
וזה עוד יותר עיצבן אותי! איך היא יכולה להגיד את זה?
כאילו שעם אני ירכל עליה הכל יהיה סבבה!
עם אני באמת ירכל עליה זה ממש לא יהיה סבבה!
"טוב" אמר רועי אבל הוא עם טון עליז ממש.
"מי הכי מקובל?" הוא שאל.
"טומי" אמרתי והצבעתי עליו.
הוא ישר קרא בבוז.
טומי יתעצבן וקם.
"מה אתה אומר?" הוא שאל.
"כלום כאילו זה לא יהיה להרבה זמן..."
וואי איך יש לו את האומץ להגיד את זה?!
"מה? ומי יחליף אותי? אתה? פחחח..."
וואי איזה עקיצה נתן טומי.
"כן למה לא?"
או.קיי זה בטוח יגמר במכות!
"מה שתגיד!"
רועי לא חיכה יותר מידי ויתנפל על טומי.
כמו שאמרתי : זה יגמר במכות!
הם רבו ורבו ואנחנו הבנות לא יכולנו לעשות כלום.
ואז הגיע יניב. איך יובל יסתכלה עליו...וואי איזה מבט!
יניב זרק את הטיק שלו על כיסא בודד בכיתה וניכנס
בתוכם. איזה אומץ? כאילו אני בחיים לא הייתי עושה את זה!
"מה אתה מפגר? עם אורלי הייתה רואה אותך הייתה מושע"
הוא דיבר אל טומי.
"כן אבל זה שווה את זה"
הוא אמר בזמן שירד לו דם מהאף.
"יאה בן זונה חכה אני יתפוס אותך אחרי בצפר אין אותך בחיים"
איים עליו רועי. וגם לו ירד דם אבל מהגבה.
"טוב מה תביא עלי את החננים שלך?"
אין היום יש לטומי הרבה עקיצות בכיס.
"הייתה מת אני בא לבד ובלי כלום!"
רועי עשה את עצמו גיבור.
"טוב יופי אבל הוא לא הולך! ומי אתה?"
עכשיו כבר יניב יתערב בריב המפגר שלהם.
"אהה היי אני רועי... מי אתה?"
או.קיי אחרי סיטואציה כזאת אני לא הייתה עונה בקול רגוע כזה.
"חחח אני יניב"
"נעים להכיר, לא כמו את חבר שלך" אמר רועי בבוז אל טומי.
טוב...
סוף סוף כבר 8:20 עשר דקות לפני הצילצול וכולם מגעים.
מצאתי את עדי.
"היי מאמי מה קורה?"
"הכל טוב אחותי" היא ענתה בחיוב כזה.
"קיצר אצ איתי בחדר יחד עם דנה בטיול לחרמון, מתעים לך?"
"ברור!"
"יופי את לא קולטת" רציתי לעדכן אותה בהכל.
"מה?"
"הגיע זוג חדש לבצפר"
"מזאת אומרת?"
"זאת אומרת שיש עכשיו עוד שני ילדים בכיתה"
"אוף לא רוצה!"
"גם אני...ראיתי אותם קוראים להם יובל ורועי"
"איככ הילדה פקאצה נכון?"
"לא יודעת אבל אני כבר שונאת אותה!"
"למה?"
"כי היא מגעילה!"
"למה?"
"כי היא ישר יסתכלה עליי עם שינאה בעניים"
"או.קיי טוב היא באמת כלבה"
"חחח אני יודעת!"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
כן לא שחור לבן
