לא ציפיתי לזה.
כש-שאלתי אם הוא רוצה שנחזור להיות ידידים, הוא אמר שכן, אבל כשאני מנסה לספר משהו, באמצע הוא קוטע אותי ושואל אותי שאלה לא קשורה.
טוב, חשבתי שאולי הוא לא שמע אותי, אז ניסיתי עוד פעם, ועוד פעם ועוד פעם, עד שנמאס לי וחיכיתי עד סוף השיעור.
אוקי, אני יודעת שאני לא אדם חשוב, אבל אני גם בן אדם ומגיע לי הקשבה לא?
וגם אפשר להגיד "סליחה אני רוצה לעשות את העבודה, נדבר אחר כך", לא?
אתמול חלמתי עליו, והגיע הזמן שתדמיינו איך בדיייוק אני מתארת אותו בחלומות שלי:
תדמיינו בית קטן וצר, ושם 2 אנשים זקנים, אני וילד יפה עם שיער קצוץ, חום ועיניים חומות.
לאנשים הזקנים נקרא א"ז ולילד נקרא ג'וש ולי נקרא אני :)
תמונה ראשונה:
(א"ז יוצאים, ג'וש ואני נכנסים)
אני: אז מה אתה חושב אלי?
ג'וש: את חמודה... ו....
אני: זהו?
ג'וש: לא יודע (?!)
-את החלק הזה אני לא זוכרת-
(ג'וש בא, עם משהו ענקי שכתוב עליו:" אני אוהב אותך, רוצה שנהיה חברים?")
אני: מה זה?
ג'וש: סתם משהו תקראי ותגידי מה דעתך...
אני: טוב..
(אחרי שהייה קטנה)
אני: וואו, איזה יפה, וברור שכן!
ויש לי שאלה, אנחנו גם נחזיק ידיים?(אל תשאלו על השאלה הזאת XD)
ג'וש: כן, אבל רק בשיעורים (WTF)
אני: אנחנו גם נתנשק? ( בחלומות יש לי מוח של ילדה בכיתה ג' D:)
ג'וש: ברור
(אני מסמיקה)
אני: אהה טוב ולאן נלך?
"ניקול קומי להוציא את הכלב שלך!"
שיט, אמא T.T
וזהו.
זה כל מה שאני זוכרת מהחלום שנמשך 7 שעות.
מדהים איך אני יכולה לקצר...
ווואיי איזה כאבי ראש, זה לא טוב בישבילי להזכר בחלום הזה וגם לא לזכור אותו, אבל אני לא רוצה לשכוח אותו... אחחח בעיה :/
חופשת פסח נעימה לכולם!
ממני ב-♥ ניקול ☺