לשיח היו עלים יפים, פרחים, ופירות נהדרים. בעוד שלשיחה, היו קישורים לשוניים גבוהים, ואף בעננים.
שיח, ניסה להתחיל עם שיחה, אולם "גאוותנותו היא לא לרוחה" כך אמרה שיחה.
שיח לא התייאש, והזמין את שיחה לדייט, הוא הפציר, והפציר, עד שלבסוף נענתה לו שיחה.
הם הלכו לשוחח תחת עץ הצפצפה הם ניסו לשוחח, אך שיח (שהיה גאוותן גדול) מיד התחיל להראות לשיחה את עלעליו היפים, פרחיו החינניים, ואת ריחו הנהדר, שיחה התרגזה עליו מאוד, ואמרה לו: "אתה חושב את עצמך, לך תיתחתן עם המראה שלך!" לשיח לקח זמן להבין שקבל עלבון, וכשסוף סוף הבין (וזה לקח זמן...) הוא החליט להתייאש, והלך לו לשדרת השיחים, שם קבלו אותו יפה.
אך, שיחה הבינה שעל אף ששיח היה המוני למדי, היה לו לב טוב, והיא שברה אותו.
שיחה הלכה לשדרת השיחים כדי לספר לשיח שהיא מצטערת, היא הלכה, כמעט הגיעה ואז- את שיח וחברתו משוחחים על מסטיקים! (143 מילים)
הסיפור משתתף בתחרות "סיפורים עם סוף מפתיע"
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=603660&blogcode=10264285
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: