העפתי מלא פוסטים לטיוטה.
עוד חודש וחצי אליפות עולם ראשונה שלי, ביוון; החלטתי לעשות פוסט עם תמונות ממבחנים ותחרויות, מחגורה צהובה עד עכשיו.
חגורה צהובה
אוקיי, פה הייתי בת.. 12.5, נבחנתי לכתומה. עם חום 39 התעקשתי לגשת. עברתי בהצטיינות. באותה שנה בתחרות ראשונה שלי, זכיתי בשני מקומות ראשונים (אחד זיכה בגביע)
חגורה כתומה
פה אני בת 13 במבחן לירוקה. הבוחנים - הסנסאי שלי וסנסאי דנה שהיתה אלופת הארץ, אירופה והעולם שנים. איך שאני מתגעגעת אליה..
עמידות קצרות וברך אחורית מכופפת, אני יותר מידי עם העיניים למטה וזה מוריד ציון, חבל. לא זכורה לי תחרות חשובה...
חגורה ירוקה
אליפות ישראל, הייתי בת 14. המתחרות - חגורות סגולות וחומות. לקחתי מקום שני.
פה רואים את הבעיה הכי גדולה שלי אז, שהיא לרכון קדימה.
בעבקות לחץ והתעקשות של המאמן אין מצב שתראו אותי ככה בקרב.
קוראים לזה להשתפר, אם אני לא טועה :}
חגורה כחולה
פה אני שניה לפני קאטה. שופט ראשי - המאמן שלי, שזה פי אלף יותר מלחיץ להתחרות ככה.
עם אבא בסוף אליפות ישראל. מקום שני קרבות מקום שלישי קאטה. ינואר 2008, כמעט בת 16 הייתי P:
חגורה חומה
דצמבר 08, חנוכה. בת 16 וחצי.
אליפות ישראל החשובה ביותר מבחינתי, שהיוותה קריטריון לנבחרת ישראל לאליפות עולם השנה.
המתחרות - אחת חומה והשאר שחורות. אחת מהן חטפה בעיטה ממני ונפלה, לא התכוונתי.
אבל היא שחורה, אז כנראה שבתת מודע הרשיתי לעצמי
מקום ראשון! אלופת ישראל... מסתבר
לא, אני לא מעכלת שעוד חודש וחצי טסים לייצג את ישראל ובאותו יום ימלאו לי 17, ואין דרך טובה יותר לחגוג ומתנה שווה יותר מלהיות אלופת עולם, אפילו בשלישייה הראשונה.
ואני מאמינה בעצמי והמאמן קורע אותי אבל זה מתוך אמונה וביטחון ביכולת שלי,
ואני מתכוונת להתאבד על הזירה ולהוכיח 5 שנים של אימונים. D:
התמליצו?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Sempai NE
המחנכת היא המורה שלי לשעבר ללשון, מדהימה.
בלי שני החברים שלי מהכיתה
