My LiFe
"ליאן מה את חושבת שאת עושה?!"
"שומעת מוזיקה חוץ מזה מה זה עניינך?"
"ליאן אני אבא שלך זה ענייני !"
"שמענו עלייך.. אבל אבהות אמורים לענות לטלפונים של הבנות שלהם..."
"ליאן כבר עברנו את זה אמרתי לך יש לי מטופלים בטראומות אני פשוט ..."
"לא יכול לעזוב אותם כי זה יכול לגרום לטראומות... מה עם הטראומות שלי אבא?"
"נו באמת ליאן את בת 12 איזה טראומות כבר יכולות להיות לך ? חוץ מזה אני מאחר לעבודה ואת ללימודים.."
"אני לא הולכת"
"את מה ?"
"מה ששמעת בי ."
הדלת נטרקה עדיין שמעתי את אבא שלי מקלל על זה שהוא מאחר.
לא על זה שרבנו.
על זה שהמטופלים היקרים שלו מחכים לו.
הוא יודע טוב מאוד מה אני חושבת על העבודה שלו הוא יודע שאני מתגעגעת לאמא.
ואני יודעת שהוא יודע שאני יודעת שהוא לא מסוגל להתמודד איתי.
כן, אני מנצלת אותו .
תקראו לי מגעילה,שטן,בת מגעילה.
זה לא מזיז לי.
ב- 14:00 אבא שלי התקשר אלי הוא אמר שאני יוציא את רוני מהגן לפני שהוא הספיק לומר עוד משהו ניתקתי.
לא היה לי כוח לשמוע את הקול המעצבן שלו הקול המתנשא הזה של אני יותר טוב ממך.
אבל זה לא נכון.
אני הרבה יותר טובה ממנו בכל המובנים.
הוצאתי את רוני והבאתי אותה לחברה שלה .. לא היה לי כוח לזאטוטה הקטנה..
ב- 15:30 קבלתי טלפון . זה היה קול של גבר .
אמר לי שהוא מכיר אותי ואני אותו מה יכולתי להפסיד הרי לאף אחד לא ממש אכפת ממני
אז קבענו למחר בעזריאלי ב- 17:00
בינתיים הלכתי לנעמה .. היא הבנאדם היחיד שבאמת מבין אותי...
היא יפה. מאוד יפה. אבל היא לא יודעת להעריך את עצמה..
היא עוד פעם מיללת. לא יאומן.הילדה 24 שעות ביממה בוכה. ועל מה ?1
על חבר שלה לשעבר שהיא עזבה אותו. אם הייתי יכולה הייתי מרביצה לו ..
מה היא מצאה בו ?1 מה שמטריף אותי זה שהיא ידעה שהוא בוגד בה... היא ידעה שהוא מתחיל עם בנות אחרות מאחורי הגב שלה. אבל זה לא הזיז לה . הקטנטונת הייתה מאוהבת..
כמעט כמוני.
אני לא אחת מהבנות שמסוגלת למות למען מי שהיא אוהבת.
למען האמת הייתי יורה בו אם הייתי יכולה. פשוט כי אני אוהבת אותו.
פשוט ככה. אני לא יודעת למה. אבל משהו אחד אני יודעת. הוא בנאדם רע. שמו בן.
אבא התקשר והודיע לי שהוא יאחר. כרגיל ושאני יעשה אוכל. התרגום שלי לזה זה :"תזמיני אוכל"
קודם כל הלכתי להביא את רוני כי כבר היה מאוחר למרות שממש אינלי בעיה שהיא תשאר שם אבל לא נעים..
אז הבאתי אותה והיא כרגיל מתחילה לספר לי סיפורים על איך שהיה בגן שהגעתי הביתה היו שוטרים הרבה.
ואמרו לי שמצאו את אמא שלי.
כנראה לא סיפרתי לכם מה קרה לה.
חטפו אותה לפני 3 שנים.
עכשיו הולכים להחזיר לי אותה !
אני ורוני טוב בעיקר אני התרגשנו מאוד והתקשרתי לאבא אבל לא היה לו זמן אלי אז צעקתי לו בטלפון שיזיז ת'תחת שלו לכאן כי אמא כאן !
אבא לא אמר שומדבר אבל אני בטוחה שהוא בדרך לכאן. פגשתי את אמא. כולה הייתה מלאת שריטות ופציעות. חיבקתי אותה ופרצתי בבכי היא הייתה בשוק אבל חיבקה אותי חזרה. היא בכתה ובדיוק ששמענו את המכונית של אבא זה קרה.
אבא התנגש במכונית בדרך, הכביש היה רטוב אתם בטח משערים מה קרה בהמשך . קודם כל אני ירגיע אותכם , אבא לא מת. אבא הרג. אבא רצח. אבא הרג\רצח [וואט אוור ] עולם במלאו. אבא יצא מהמכונית ורץ לעבר המכונית השנייה.
אני מוכרחה להודות שזה ישמע מגעיל אבל אני מוכרחה להודות,אחרי כל מה שאבא עשה לי ולרוני ,
זה היה באיזשהו מקום מגיע לו. ואני מתביישת שאני חושבת כך, אבל זה מה שאני חושבת אמא התעלפה. וכך יצא שבילתי את שאר הלילה שלי בבית חולים.
מסתבר שאבא ילך לבית משפט וכנראה ישב בכלא
6 חודשים.
יופי. אני יצטרך זמן עם אמא.
להשלים הכל..
למען האמת שכחתי את הפגישה עם האיש המסתורי..
אבל הייתי חייבת ללכת.
אז יצאנו מהבית חולים והלכנו הביתה כולם מחובקים
"משפחה נורמלית"
נגיד..
אז הגיע מחר והגיע 17:00 כרגיל היה יום חרא ..
הלכתי לעזריאלי היו המון אנשים [למזלי , אולי זה פדופיל?]
פתאום משום מקום מישהו הכניס אותי למעלית והצמיד לי אקדח לגב שתקתי שמרתי על קור רוח.
הוא כנראה הרדים אותי כי הדבר האחרון שאני זוכרת זה שהתעוררתי בתוך מקום קטן ומסריח ומישהו שעמד והתבונן בי.
"ליאן בן חיים . איזה כבוד."
"כבוד?1 W.T.F "
הוא צחק , זה היה צחוק מפגר.
"תראי , נכון אמא שלך בבית עכשיו?"
"מאיפה אתה מכיר את אמא שלי ?!"
קמתי קצת הסתחררתי אבל ניסתי לא להראות את זה.
"שש.. למה לעשות רעש?"
"אתה לא תגיד לי מה לעשות!"
"אפ. אני לא אבא שלך שאת תדברי אלי ככה"
הוא חנק אותי.
"אני החוטף של אמא שלך."
"חתיכת חלאה אתה יודע כמה בכיתי עלייה ?!"
לא יכולתי לעצור את הדמעות.
"אתה יודע כמה סבלתי בגללך ?!"
הוא צחק .שוב.
"מה שניסתי להגיד זה שאמא שלך דיברה עלייך כל כך הרבה עד שהמשטרה עלתה עלי.
ברחתי. והתקשרתי אלייך."
"מה, אבל זה לא הגיוני, אמא שלי חזרה רק אתמול ואתה התקשרת שלשום"
"כי אמא שלך לא חזרה כל כך מהר היא כנראה הלכה לאנשהו. כנראה שאת לא כל כך עניינת אותה"
"מה אתה רוצה ממני ?"
"אני רוצה לחזור לאקשן. לכן את עכשיו תתקשרי להורים היקרים שלך ותגידי להם שחטפתי אותך ואם הם רוצים לראות אותך שוב, אז יש להם 24 שעות להשיג לי 1,000,000$ .
התקשרתי בכיתי בטלפון וההורים שלי אמרו שהם ישיגו את זה .
לאחר שעתיים שמעתי רעשים מבחוץ פתאום אתם לא תאמינו.
בן ונעמה פרצו פנימה בן החזיק אקדח ונעמה סכין החוטף קם ולקח את האקדח ולפני שבן הספיק לזוז הוא ירה בו. באותה שנייה המשטרה פרצה פנימה. בן שכב על הרצפה בלא ניע.
קמתי לבן וחיבקתי אותו. הוא אמר לי שהוא אוהב אותי. בכיתי בכיתי כל כך הרבה.
צעקתי למדא המפגרים שכבר יבואו.
24 שעות אחרי
אני בבית חולים. שוב. הפעם בשביל בן.
הרופא יצא ואלתי אותו מה שלומו. אבל הוא רצה את בני המשפחה . אבל הם היו בספרד אז הוא אמר לי.
בן צריך השתלת כיליה ואני התנדבתי לתרום אותה .
עברנו את הניתוח בשלום. אני ובן .
התנשקנו.
אבל היו הרבה דברים פתוחים שצריך לסגור כמו מה אמא עשתה ...?
הסיפור משתתף בתחרות "סיפורים עם סוף מפתיע"
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=603660&blogcode=10264285