מיומנה של בעלת צימר

ידעתם שיש דבר כזה צימר לדתיים? כן, נשבעת לכם שיש.

אי-שם באמצע שנות ה-90 שמנו לב שרבים מהאורחים שלנו הם דתיים, משפחות מרובות ילדים שאוהבות את הארץ ורוצות לתור אותה, לאורכה ולרוחבה. גילינו גם שבחופשות מהישיבות חבורות-חבורות של בחורי ישיבה דתיים נאספים וממלאים את הצפון.

ומה בעצם הם שונים מכל אורחי הצימרים האחרים?

ובכן, הם מחפשים מטבח כשר, כזה ששלא מערבבים בו בשר וחלב, הם מחפשים מיטות שאפשר להפריד (אם זה במקרה אותו זמן בחודש...), הם רוצים שהמחיר יהיה נוח, שאפשר יהיה לעשות על האש, לכוון שעון שבת ושיהיה בית כנסת בקרבת מקום (הבית כנסת של מטולה ברחוב הראשי העתיק נותן תחושה מיוחדת של קדושה)...

אנחנו מאוד אוהבים אורחים דתיים בצימרים שלנו, יש תחושה שהם מתעסקים בעיקר ולא בתפל, באים באמת לחרוש את הגליל, ללכת המון ברגל, לראות הרבה מקומות ולחנך את הילדים.

בכל אירוח שכזה בצימר מחדש אני נזכרת כמה זה כייף משפחה גדולה וכמה אני אוהבת את הארץ הזו.