בלאגן בלאגן.
החיים הם חוויה אחת גדולה , אי אפשר שלא להתייחס אליהם כאל אתגר אחד גדול .
בזמנים קשים כדאי ואף מומלץ לצחוק, ולצחוק חזק !
סך הכל אם להסתכל על הכל מפרספקטיבה ילדותית זה תאטרון בובות אחד גדול .
המפץ הגדול , דינוזאורים , אדם וחוה , גלגול נשמות ,תחיית המתים, וכ'ו..
נולדים בתאכלס למערבולת לחץ אחת גדולה שמתחילה בתעלת הלידה..
ונמשכת בגיל ההתבגרות , בבגרות , שמתנהלת ע"י המושך בחוטים שם למעלה (כבודו במקומו מונח ).
לפי דעתי קווי הדרך העיקריים חתומים וקבועים (אני קוראת להם גורל)
ובכל שאר הפיצ'יפקעס ישנה איזו שהיא אפשרות בחירה לבובה ...
דטרמיניזם RIGHT ..........
אז השאלה הנשאלת היא לשם מה באנו לכאן?
האם אנחנו כאן כדי לסבול כל הזמן בתקווה שנתחזק מזה? - סביר
האם אנחנו כאן כמו במשחק מחשב (ללא מטרה מסויימת..) -פחות סביר
או האם אנחנו כאן כדי להשלים איזה משימה או לתקן משהו? -סביר
איך ניתן להסביר מוות של ילדה בת 8? ילדה קטנטונת שלא רצתה לתת לי קצת מהממתק שלה ,
וזמן לא רב אחרי נדרסה באכזריות ע"י אוטובוס..
איך ניתן להסביר את מותה? לשם מה הוא היה? האם הקרבה עצמית? האם סיימה את התיקון שלה? האם טעות במערכת -פחות סביר.
אולי אם אדע את התשובה אשתגע .. אבל לפחות אדע שאני בתאטרון בובות לשם משהו .
אדע לקחת את הסבל והחויות הרעות לכיוון הומוריסטי , לכיוון אתגר . אדע לצחוק על הצרות.
אדע לא לפחד בכללי. כי מה שיהיה יהיה לא? הכל רשום?
אני חושבת שאדם שלא שואל את עצמו שאלות אלו חיי חיים שטחיים ומיותרים .
אם אדם הגיע לתאטרון הזה בשביל מטרה מסויימת עדיף כבר שישיג את מטרת הגעתו לעולם הזה.
אבל מה קורה לאדם אשר מת בטרם סיים את משימתו?
האם הוא חוזר וחי חיים טובים מגלגול לגלגול? האם חי חיים פחות טובים מגלגול לגלגול?
והאם יש בכלל דבר כזה גלגול? כי אם לא אז כל הסעיף של השלמת מטרה \משימה נפסל כשלעצמו .
האם אדם יכול לנחש את עתידו? האם אדם יכול לנחש את עתידו של אדם אחר? האם עתיד כל שהוא יכול להשתנות?
שמעתי עצת מתקשרת ושמעתי עצת קלפים.
מסקנה: צור\צרי את עתידך לבד! שמעתי א' ואז שמעתי ב'! אם הדברים משתנים בכזו מהירות תבחר לבד,
תחליט לבד, תייעץ לעצמך ,שיעיצו לך קרובים . אבל באמת חבל על הכסף .
תטעה אז תטעה כך או כך אי אפשר לחיות את החיים ולא להתלכלך . אבל לפחות שבבחירות שלך
יקחו חלק רק אתה ואתה .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
