הציוני

מאבק פנימי שלם הולך וסוער לו בפנים

זה זמן מה

זמן רב

מדי.

אני יודעת מה טוב לי

ואם אצטרך לדייק

מה לא טוב לי

ופעלתי נכון

חתכתי

את זה. 

ואז התחילו סוערות הרוחות

ואז פצח הכאב

שבלב.

עד אז לא האמנתי שאני מרגישה 

בכלל אליו.

ובדיעבד 

כמה שכן

וכעת, 

כמעט שלושה ירחים

סערות באקלים

רחשו ושקטו

וליבי עוד מרעיש 

וכל פעם

שמו עולה על שפתיי

ופי מאיית כמה שהוא אוהב.

וישנו אחר חדש

חדש וטוב

מסעיר חכם רגיש

באמת שטוב

וכלכך רוצה להשתחרר

לבוא נקייה

חסרת פניות ואיזכורים

אבל

איך

עושים?